מחבר: liat liat

קבעתם עם טכנאי בבוקר והוא עדיין "בדרך" בצהריים? תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, המוכר גם כ"חוק הטכנאים", שם קץ לתסכול. לקוחות יקרים, מגיע לכם פיצוי

בשנת 2008 נכנס לתוקף "חוק הטכנאים", תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, מופיע בסעיף 18א של החוק. 

מהי מטרת החוק?

החוק נועד להסדיר את מערכת היחסים בין הצרכן לבין נותני שירות, הנדרשים להגיע לבית הצרכן, לצורך תיקונים או החלפה של מוצר, חיבור או התנתקות משירות וכו'. החוק ביקש להגדיר את זמני ההמתנה לנותני השירות ואת הפיצוי, במקרה איחור או ביטול הגעה.

מהי חשיבות החוק?

בהסכמי התקשרות מול חברה או נותן שירות, רואה החוק את הצרכן כצד חלש יותר, שיש להגן על האינטרסים שלו. בפועל, זו אכן היתה המציאות: נותני השירות הרשו לעצמם לקבוע טווחי הגעה ממושכים ובלתי הגיוניים לביקור טכנאי, שאילצו את הצרכנים להמתין שעות, "מרותקים" לביתם, ולעיתים אף להפסיד יום עבודה שלם. כל זאת, כדי לא לפספס את הרגע בו יגיע הטכנאי.

גם לאחר שנחקק התיקון לחוק ב-2008, חברות שירות שונות מצאו דרכים להתחמק מפיצוי עבור הצרכנים, על ידי ניצול פרצות בחוק, שהתייחסו רק לביקור טכנאי ולא לביקור נציג אחר מטעם נותן השירות, או ניסוחים שלא הגדירו כראוי את כל טווח השירותים עליו מדובר. פרצות אלה תוקנו בשנים שלאחר מכן. 

מהם עיקרי החוק?

החוק המורחב, במתכונתו הנוכחית, מגדיר את חובותיהן של החברות מול הצרכן, התלוי בשירותיהן, ועוסק בעיקר בזמני ההמתנה לנציגי החברה, בפיצוי המגיע לצרכן עקב איחור או ביטול הגעת הנציג, ובסיכול הניסיונות של חברות שונות להתחמק ממתן הפיצוי.

חובת מתן שירות לאחר מכירה

סעיף 18א (א) מגדיר את סמכותו של שר התעשייה, המסחר והתיירות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לחייב כל נותן שירות במתן השירות המוסכם לאחר מכירה, ומגדיר סעיפים בהם יכול השר לקבוע תקנות בחוק: תקופת אחריות לתיקון או החלפת מוצר ללא תשלום, מתן תעודות אחריות ותוכנן, נהלים לגבי מתן שירות בבית הצרכן וכו'.

אחריות על סחורה

סעיף 18א (א'1) – תיקון שהוכנס מאוחר יותר לחוק – עוסק במתן תעודת אחריות על סחורה שנמכרה לצרכן, ומחייב את נותן השירות למסור לצרכן מדבקת אחריות, שתודבק על הסחורה ותייתר את הצורך בהצגת תעודת האחריות עצמה. 

החוק מסייג מצבים בהם הסחורה כוללת מספר זיהוי ייחודי, שאינו מצריך הצגת תעודת אחריות ומאפשר לצרכן לבדוק בכל עיתוי את תוקף האחריות של הסחורה שרכש, בכל אמצעי התקשורת העומדים לרשותו, בחינם.

סעיף 18א (ב') חוזר ומתייחס לסעיפי התקנות שפורטו בסעיף 18א (א') ולסמכות השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות על קביעת תקנון לפני קניה, לקבוע הוראות בנוגע לתקופת אחריות ארוכה יותר מזו שהוגדרה בסעיף 18א (א') ולהגדיר חוזים בהם השירות מותנה בתקינות הסחורה הנמצאת ברשות הצרכן.

הגעת נציג לבית הצרכן

סעיף 18א (ג') עוסק בהגעת נציג החברה לצורך מתן שירות בבית הצרכן. הסעיף מהווה מהפכה של ממש בהתנהלות החברות מול לקוחותיהן. 

הסעיף נחלק למספר תת סעיפים:

סעיף 18א (ג'1) מציין כי אם נדרש ביקור של טכנאי או של נציג מטעם החברה בבית הצרכן, על נותן השירות לתאם את מועד ושעת הביקור מול הצרכן. כדי למנוע פרצות וניסיונות התחמקות שונים של החברות, הוכנס לסעיף זה פירוט לגבי טיב השירות אליו מתייחס החוק, הכולל התקנה או הסרה של סחורה שנותן השירות מכר, השכיר או השאיל, בדיקות תקופתיות במתקני גז ביתיים, הובלת סחורה שמכר נותן השירות וביקורים בהתאם לחוזה מתן שירות בין נותן השירות לצרכן.

בסעיף 18א (ג')(1א) מוגדרות השעות האפשריות לתיאום ביקור בבית הצרכן: בימי חול בין 8:00 ל-19:00 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00 ל-13:00.

משך ההמתנה לנציג או טכנאי

בסעיף 18א (ג'2) מציב החוק שתי אפשרויות בפני נותן השירות. אפשרות אחת היא להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית (הצעה לה רשאי הצרכן לסרב); והשנייה היא להמתין לטכנאי בביתו, בטווח שעות שתואם מראש, שאינו עולה על שעתיים.

דחייה וקביעת מועד חדש

על פי סעיף 18א (ג'3) רשאי נותן השירות לדחות את הביקור, בתנאי שיודיע על כך לצרכן, לא יאוחר מ-20:00, בערב הקודם למועד הביקור; ובתנאי שהדחייה אינה חורגת מפרק הזמן המוגדר בחוק למתן השירות.

פיצוי במקרה איחור או ביטול

סעיף 18א (ד') מחולק לשני תת-סעיפים, המגדירים את גובה הפיצוי, במקרה שנותן השירות הפר את הוראות סעיף 18א (ג'):

סעיף 18א (ד'1) עוסק באיחור של נציג החברה ומגדיר פיצוי בסך 300 שקלים על איחור של שעתיים מעבר לזמן ההמתנה; ופיצוי בסך 600 שקלים על איחור של 3 שעות מעבר לזמן ההמתנה.

סעיף 18א (ד'2) מגדיר פיצוי בסך 300 שקלים על הפרה של עניין הקריאה הטלפונית.

פיצוי חלופי

סעיף 18א (ה') מציין כי נותן השירות רשאי להציע לצרכן (הזכאי לפיצוי) פיצוי אחר, שווה ערך לפיצוי המגיע לו על פי חוק, באמצעות סחורה או שירותים אחרים. אם יעשה כך, מחויב נותן השירות להודיע לצרכן על הפיצוי המוגדר בחוק ועל זכותו לבחור בין השניים.

איחור שאינו ידוע מראש

בסעיף 18א (ו') מסייג החוק מקרים בהם נציג השירות איחר מסיבות שלא היו ידועות מראש לנותן השירות, ולא היה ביכולתו לחזות או למנוע אותן. בנסיבות כאלה, הצרכן לא יהיה זכאי לפיצוי.

לסיכום: אין ספק כי אישור "חוק הטכנאים" והתיקונים הנלווים לו הוביל לשיפור משמעותי ביחסי הכוחות בין הצרכנים לנותני השירות, במיוחד בכל הנוגע לביקורי טכנאי או נציג. התיקון חסך מהצרכנים עוגמת נפש מיותרת ושעות המתנה ממושכות. צרכנים רבים עדיין בוחרים לוותר ולא להתעמת עם נותני השירות. עם זאת, חשוב לדעת כי החוק מגן על זכויות הצרכנים ומאפשר להם לתבוע ולקבל את הפיצוי המגיע להם.

עו"ד ליאת חמו עוסקת בתחום הנזיקין והביטוח.

איזו תוצאה תיחשב כ"הצלחה" בתביעה מול חברת הביטוח? מדוע לחברת הביטוח יש אינטרס להתפשר, במונחי תדמית, זמן וכסף? מיהו עורך הדין האידיאלי לניהול התביעה?

במוחו של כל סטודנט מתחיל למשפטים, ניתן למצוא "תמונה" או סיפור האישי שגרמו לו להגיע לספסל לימודי המשפטים. לכל אחד יש חזון להגשמת הצדק שעליו חלם, ואותו הוא רוצה להשיג בשטח. עם זאת, כמעט כל עורכי הדין יעידו כי גילו במהרה שבחיי היומיום החדשים שלהם במקצוע, הדברים נראים קצת אחרת. 

למעשה, למרות כל החלומות על השגת צדק, עורכי דין רבים מגלים כי ממש כמו בתחומים אחרים  – לא רק בתחום המשפט – אין הצלחה בשיעור 100%. עם זאת, הניסיון המוכח מלמד כי בתביעות פיצויים מול חברות הביטוח, יש אפשרות להגיע להצלחה מלאה. גם אם לא ניתן להגיע ל-100% הצלחה, ניתן להגיע מאוד קרוב לשם.  

איך אפשר להצליח בתביעת פיצוי מול חברות ביטוח? 

ה"סוד" הוא בהבנה כי מעבר לפרמטרים המקצועיים, יש גורמים נוספים שתורמים משמעותית להכרת התחום ולהגדלת סיכויי ההצלחה בתיקים מסוג הזה. מדובר בגורמים שהם נחלתם הכמעט בלעדית של עורכי דין מנוסים מאוד, בעלי ותק רב בתחום.
כך, למשל: עו"ד שעבר תאונת דרכים קשה ומכיר את "הצד השני"; עו"ד שעבד בעבר בחברת ביטוח ולכן הוא מכיר את האופן שבו מתנהלות חברות הביטוח; עו"ד שמתנדב בביטוח הלאומי ולכן מבין לעומק את המערך הבירוקרטי המורכב במישור הזכויות, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975). 

האם כדאי להגיע לפשרה "בכל מחיר"?

ככל שעורכי הדין מטפלים ביותר תיקים, כך הופך המושג "פשרה" או "דרך לפתרון מחלוקת", להיות מושג שגור יותר בחיים המקצועיים. מדובר בפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. עם זאת, גם כאן חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולא להסכים להסדר שהוא פחות מקרוב ל-100% הצלחה. 
כאשר עו"ד טוב נדרש להגיע לפשרה בתיק מסוים, העניין ידיר שינה מעיניו. הוא יגיע לדיון במטרה להשיג את כל מה שלדעתו "מגיע" ללקוח שלו על פי חוק. גם אם עורך הדין בוחר לסיים בפשרה, הוא יכול להצליח להשיג באופן מדויק את כל הרכיבים הרלוונטיים עבור הלקוח.

במקרה שעורך דין טוב ניצב בסיטואציה שבה מצפים ממנו להתפשר, באופן שהלקוח לא יקבל את כל מה שמגיע לו, מחובתו להסביר לצד השני מהו הסיכון שהוא לוקח אם יבחר להגיע לבית המשפט. כך, למשל: עלויות נוספות בגין ריביות והצמדות, תשלומים לעורך דין, הוצאות משפט; וכמובן, הסיכון כי תוצאת המשפט תהיה גרועה יותר עבורו. 

הרצון לסיים את ההתדיינות המשפטית בפשרה רלוונטי רק כאשר ההליך פועל לטובת הלקוחות שאותם מייצג עורך הדין נאמנה. אין להתייחס למושג פשרה בגדר "פשוטו כמשמעו". למעשה, פשרה מאפשרת לחברת הביטוח לייעל את הדיונים, להימנע מהגעה לבית המשפט, מהוצאות מיותרות ומפגיעה בשמה הטוב.

מהו ההיגיון מאחורי הרצון של חברות הביטוח להתפשר?

המציאות מלמדת, כי בתהליך של התדיינות לקראת פשרה, חברות הביטוח יציגו בדרך כלל את הגבול שלהן "בשלבים". בנקודה זו, בא לידי ביטוי היתרון שיש לעורך דין שעבד בעבר בחברות ביטוח. 
קיימת אמנם גישה לפיה לא כדאי לחשוף את כל הקלפים בתחילת הדרך, אבל לעורך דין טוב אין מה להפסיד, כי אין לו מה להסתיר. בסופו של יום, רוב חברות הביטוח יעדיפו לסיים את המחלוקת בהסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. 

לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד 

רבים חושבים בטעות כי לחברת הביטוח "אין מה להפסיד" וכי יש לחברת הביטוח "גב כלכלי" משמעותי וכי לא אכפת לה למשוך את ההליך, בניסיון "לשבור" את התובע. בפועל, לא כך הוא הדבר. האמת רחוקה מכך שנות אור. למעשה, לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד, לרוב אף יותר מאשר ללקוח.

ניהול סיכונים

חשוב להבין, כי ערכו של תיק מחושב לפי הסיכון שאותו לוקחת חברת הביטוח, מבחינת הפיצוי שמגיע בתיק לפי הפסיקה, לפי החוק ולפי נתוני התיק. 
חברת הביטוח יודעת מהו הסיכון המקסימלי שהיא מוכנה לקחת, בהתחשב בכל ההוצאות, שהתובעים בדרך כלל אינם מודעים להן.

עורך דין בעל עבר מקצועי בחברת ביטוח, יודע מהו גובה הסיכון ומהו הגבול עבור חברת הביטוח. הוא יוכל להתייחס לכך בניהול משא ומתן. 

כך, למשל: משרד הח"מ ייצג לאחרונה תובע בתיק סיעוד, מחוץ לכותלי בית המשפט, והצליח להשיג עבורו 100% תשלום פוליסה מלאה, לרבות תשלומים רטרואקטיביים, החזרי פרמיות לתקופה המדוברת, ריבית והוצאות. במקרה זה, חברת הביטוח ביקשה להכיר בפגיעה רק מיום מסוים, אך התובע הצליח להוכיח כי על חברת הביטוח לשלם החזרי פרמיה על שנתיים אחורה לתקופת הביטוח.

תדמית

אחד הדברים החשובים ביותר עבור חברת הביטוח הוא השם הטוב שלה. לכן, יש לחברת הביטוח אינטרס ברור לסיים את המחלוקת מבלי שיהיו בעקבות המחלוקת החלטות של בית המשפט. 

זמן

פשרה מהירה באופן משמעותי מהליך ממושך בביהמ"ש. הפשרה חוסכת לחברת הביטוח זמן יקר, שמתבטא כמובן בחיסכון כלכלי, מאחר שחברת הביטוח נושאת בכל התשלומים. לכן, לחברת הביטוח משתלם יותר לחסוך זמן, גם אם המשמעות היא תשלום גבוה יותר ללקוח.

כך, לדוגמה: תיק נכות מסתיים בדרך כלל כעבור שלוש שנים או ארבע שנים, אך עורך דין בעל ניסיון אישי יוכל לקצר משמעותית את ההליך ולסיים את התיק תוך כשנה. 
זוהי דרך ל-100% הצלחה!

לסיכום: מעבר ליכולות המקצועיות, ההצלחה בתביעות פיצויים מול חברות הביטוח, תלויה גם- ובעיקר בערך המוסף של עורך הדין. לכן, חשוב שכל עורך דין ימצא את הכישורים המאפיינים ומבדילים אותו ואת ה"רוח" הדוחפת אותו וממלאת את מפרשיו. הרוח האמורה מביאה את ההצלחה.  

* עו"ד ליאת חמו מתמחה בדיני נזיקין, ביטוח לאומי ותביעות ביטוח.

** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד מומלץ לפעול במקרים כאלה? מדריך מקיף

רשלנות רפואית – אנו שומעים את המונח הזה פעמים רבות בתקשורת; ולא תמיד מודעים לעובדה שאולי נפלנו בעצמנו קורבן לרשלנות רפואית. כדי לדעת אם יש לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית, מומלץ בחום כי תקראו את המאמר הבא.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נקבעת ביחס לפעולה שרופא סביר היה עושה/ לא עושה. 

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה

באיזה תחומים מקובל לתבוע ברשלנות רפואית?

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה. לצד אלה, רשלנות רפואית נוגעת למעשה לכל סוגי הטיפולים – לרבות אבחון ומתן מידע למטופל, בכל ענף רפואי.

יש להוכיח קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל

מהם התנאים שצריכים להתקיים, כדי שטיפול ייחשב רשלנות רפואית?

על פי החוק, נדרש כי ארבעה תנאים יתקיימו, כדי שטיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית:

– קיום חובת זהירות

– הפרת חובת הזהירות

– נגרם נזק לחולה או למטופל

– יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות

האם רק רופא עלול להתרשל?

רשלנות רפואית מתייחסת לכל הצוות הרפואי – ולאו דווקא לרופא המטפל. רשלנות רפואית כוללת רשלנות מצד אחיות, צוות סניטרי, טכנאים וכל עובד שמגיש למטופל טיפול כלשהו, סיוע רפואי או בדיקה. ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו קיבלתם טיפול (למשל: קופת החולים או בית חולים). זאת, לצד תביעה של אנשי צוות ספציפיים.

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות – ונשען על נורמות הקיימות בקהילה הרפואית, בספרות מקצועית ובקווים מנחים בנוגע לטיפול המדובר. 

אם הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלה – ייחשב השירות לרשלנות רפואית. כלומר: כל מי שפועל בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בזמן הטיפול, או לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול, יסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית. 

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות

מה נקבע בחוק?

בדין הישראלי קיימים מספר חוקים, הנוגעים לרשלנות רפואית. בין החוקים: פקודת הרופאים (1976), חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1981), חוק הפסיכולוגים (1977), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) והנוסח החדש של פקודת נזיקין.

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות. יחד עם זאת – במקרה בו נפטר אדם, בעקבות טיפול רפואי שקיבל, יכולים קרוביו להגיש במקביל תלונה לנציב קובלנות במשרד הבריאות, והן תביעה פלילית בבית משפט. 

בתביעות אזרחיות, המוסד הרפואי נדרש על ידי התובע לשלם פיצוי כספי בגין נזק (או נזקים) – שנגרמו עקב רשלנות רפואית של הרופא ו/או הצוות הרפואי, ממנו קיבל את הטיפול. התביעות מבוססות על דיני הנזיקין.

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות

מה נדרש אפוא מהתובע?

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות. 

קשה להוכיח זאת, בעיקר בשל "קשר שתיקה" הקיים בין רופאים, המתבקשים למסור חוות דעת רפואית. הדרך לעקוף מכשול זה היא באמצעות פנייה למומחים, גם מחוץ לגבולות המדינה; וליווי של עורך דין שעוסק בדיני נזיקין, עם התמחות ברשלנות רפואית.

דוגמאות לעילות תביעה עקב רשלנות רפואית – איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות

אילו תחומים קיימים ברשלנות רפואית?

כאמור, תיתכן קשת רחבה של מחדלים, בכל ענפי הרפואה. בכל מקום בו הופרה חובת הזהירות, המוטלת על הצוות הרפואי, באופן שנגרמו נזקי גוף או נפש – ניתן לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית (נזקים בנפש קשים יותר להוכחה). 

להלן מספר דוגמאות לעילות תביעה, עקב רשלנות רפואית: איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות; הפסקת מתן תרופות – ללא מתן טיפול חלופי או תרופות אחרות; אי מתן הסבר למטופל, בנוגע לטיפול מסוים או מתן הסבר חלקי או לקוי, בכל הנוגע למשמעות הטיפול שיקבל וההשלכות האפשריות של טיפול זה וכו'.

תחומים נוספים, העשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, נוגעים לקשר הרציף של מטופל ורופא. כך, למשל: מחובתו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, בהגיעו לגיל מסוים (למשל: בדיקת ממוגרפיה לנשים, החל מגיל 50; ובדיקת סרטן הערמונית לגברים, בגיל זה). כמו כן, על הרופא לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, כדי לוודא שאין קשר בין תלונת המטופל לבין מחלות גנטיות אפשריות.

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'

כיצד ניתן לקבל את התיק הרפואי?

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'.

נושא חשוב נוסף הוא סעיף ההתיישנות, הקיים בפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה, בגין רשלנות רפואית – עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני. 

קיים היוצא מהכלל בנוגע להתיישנות: תביעות רשלנות רפואית, בהן התובע קטין. במקרים אלה, נספרות שבע שנות ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שבאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. אותו דין חל גם על חולי נפש, שיוכלו להגיש תביעה לרשלנות רפואית רק מהרגע בו יוכרו ככשירים נפשית להגשת התביעה, או שימונה להם אפוטרופוס שיפעל בשמם.

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים ועוד

מה התובע עשוי לקבל?

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים (למשל: הפסד השתכרות בהווה ואף בעתיד); האם יש צורך בסיוע סיעודי – או יהיה צורך בעתיד; האם התובע הפסיד תנאים סוציאליים כלשהם או פנסיה; האם התובע נדרש לדיור מיוחד, אמצעי ניידות, הוצאות רפואיות ועוד.

כמו כן, מתייחס הפיצוי לנזקים שאינם ממוניים: עוגמת נפש וסבל, קיצור תוחלת החיים וכו'. 

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי

מה יש לעשות בפועל?

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי. כמו כן, כאמור: אתם זכאים לדרוש מהמוסד הרפואי כל תיעוד רפואי שנוגע לכם.
כמו כן, נדרשת חוות דעת של רופא מומחה, שיוכיח את הקשר הישיר בין מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.

על אף המשוכות הקיימות, בתי המשפט פועלים בכובד ראש, בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית (לרבות נפשית), העלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים, בחדר ניתוח, בקופת חולים או במעבדה. ביהמ"ש זוכר כי מדובר בגופו של התובע, חייו, בריאותו ועתידו.

לסיכום: אם אתם מרגישים כי קיבלתם טיפול רשלני – זכרו כי יש לכם זכויות – המתבססות, בין היתר, על חוק זכויות החולה. הדברים נלמדים גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 2) בו נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, באשר הוא אדם"; וגם: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו, על גופו ועל חייו".

 

* השתתפה בהכנת הכתבה: ליאור ירדן, כתבת זאפ משפטי

פציעה בתאונת דרכים עלולה לשנות את חיי הנפגע מהקצה אל הקצה. נפגעים רבים בתאונות דרכים אינם מודעים לזכויות הרבות המגיעות להם. מדריך מיצוי זכויות

נפגעתם בתאונת דרכים? ניצבים בפניכם שיקום גופני ממושך והתאוששות רגשית. חשוב שתדעו כי אתם זכאים גם לפיצוי כספי.

בתאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח מי אחראי לתאונה. די בהוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה

מהו הפיצוי המגיע למי שנפגע בתאונת דרכים?

מדובר בפיצוי לא מבוטל, המעוגן בחוק. בשנת 1975 (תשל"ה) נחקק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק קובע זכאות של נפגעי תאונות דרכים ובני משפחתם לפיצוי הולם, בתעריף שנקבע בהתאם לנזק שנגרם ולחומרת הפציעה.

בשונה מתביעות נזיקין, העוסקות בתביעות נזקי גוף, שאינן כתוצאה מתאונת דרכים (למשל: תאונת עבודה, נפילה במקום ציבורי) בהן חלה על הנפגע חובת הוכחת הקשר הישיר בין הפציעה לתאונה – הרי שבתאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח מי אחראי לתאונה. די בהוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה; הפציעה כשלעצמה מהווה עילה מספקת לתביעת הגורם המבטח.

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ההגדרה חלה על "תאונה שאירעה בזמן נסיעה, במהלך תיקון הרכב, חניה, דחיפת הרכב או גרירתו"

איך תוגדר תאונת דרכים?

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ההגדרה חלה על "תאונה שאירעה בזמן נסיעה, במהלך תיקון הרכב, חניה, דחיפת הרכב או גרירתו". כאמור, תביעה לפיצויים יכולה להתבצע באופן מיידי וללא הצורך בהוכחת האחראי לתאונה.

כאשר מדובר בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה (בדרך לעבודה, חזרה ממנה או בזמן העבודה), זכאי הנפגע בתאונת דרכים לקבל קצבת 'נפגע עבודה'

מהן זכויות נפגע בתאונת דרכים?

אדם שנפגע זכאי לקבלת פיצויים ממספר מקורות:

• הגורם המבטח: הכוונה היא לחברת הביטוח בה מבוטח הרכב. בפוליסה קיים כיסוי ביטוח 'חובה'.  במקרה זה, זכאי הנהג ו/או כל נוסע ברכב לקבל פיצויים מחברת הביטוח. במקרה שאין ביטוח כזה, הנוסעים שנפגעו בתאונה זכאים לפיצוי מהקרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, גוף בשם 'קרנית'. (מצב משפטי במקרה שאין פוליסת ביטוח יפורט בהמשך המאמר). 

• המדינה: תשלום הפיצוי מתבצע באמצעות המוסד לביטוח לאומי. אם אדם נפגע בתאונת דרכים שגרמה לו לנכות ואינו מסוגל לשוב לעבודה לתקופה העולה על 91 ימים,  הוא יהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית, קצבה הקבועה בתקנות. 

כאשר מדובר בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה (בדרך לעבודה, חזרה ממנה או בזמן העבודה), זכאי הנפגע בתאונת דרכים לקבל קצבת 'נפגע עבודה', קצבה שנקבעת בהתאם לגובה השכר שהרוויח טרם מועד התאונה ובשני שלבי תביעה – דמי פגיעה עבור היעדרות מעבודה עד 91 ימים בחישוב של 75% משכרו הרבע שנתי טרם מועד התאונה. וכן בהתאם לדרגת הנכות שקבעה לו הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי אשר תחייב בהליך האזרחי בתביעה נגד חברת הביטוח.  

חברת הביטוח בה מבוטח רכבו של הנפגע מפצה את המבוטח בסכום כספי, בהתאם לחומרת פציעתו  ובהתאם לחוות הדעת של הוועדה הרפואית בביטוח לאומי שקבעה את הנכות, בהתאם לנכות שנגרמה לנפגע; ההשלכות של הפציעה, כגון: פגיעה ביכולת להשתכר, עקב אובדן כושר עבודה, כאב וסבל-עוגמת נפש של הנפגע (גם במקרה זה – יש זכאות לקבלת פיצוי כספי), הוצאות רפואיות והחזר נסיעות השתתפות בעזרת צד ג' ועוד.

ישנן זכויות שבאות לידי ביטוי במספר הקלות והטבות, בנוסף לכספים אותם יקבל הנפגע בתאונת דרכים. כך, למשל: כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כולל תשלום אגרה; סיוע בהנגשת מקום המגורים של הנפגע בהתאם למצבו ועוד

איזה זכויות נוספות קיימות בביטוח הלאומי?

ישנן זכויות שאינן באות לידי ביטוי בפיצוי כספי, אלא במספר הקלות והטבות, בנוסף לכספים אותם יקבל הנפגע בתאונת דרכים. כך, למשל: כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כולל תשלום אגרה; סיוע בהנגשת מקום המגורים של הנפגע בהתאם למצבו (למשל: התקנת מעלית, הרחבת הפתח, לצורך מעבר כיסא גלגלים וכו'). הסיוע בא לידי ביטוי במימון ההוצאות הנדרשות לביצוע השינויים במבנה המגורים.

ניתן לראות כי המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם העיקרי והחשוב ביותר לנפגעי תאונות דרכים, העוסק במתן פיצויים בגין הפסדי שכר עקב התאונה והשלכותיה על הנפגע, קבלת טיפול רפואי, התאמת דיור, הוצאות ניוד וכן עוגמת נפש ועזרת הזולת.

גם אם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה ואפילו אם לנפגע לא היה כיסוי ביטוחי הולם – עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצבים אלה, עוברת התביעה לארגון "קרנית"

מהו המצב המשפטי בתאונת "פגע וברח" או כאשר אין פוליסת ביטוח?

גם אם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה ואפילו אם לנפגע לא היה כיסוי ביטוחי הולם – עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצבים אלה, עוברת התביעה לארגון "קרנית" – ארגון שהוא תאגיד ציבורי, שהוקם במיוחד במטרה להבטיח פיצויים לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גופני ו/או נפשי, אך אינו יכול לתבוע חברת ביטוח.

הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים מבלי שיידרש לשלם דמי השתתפות עצמית. הזכויות כוללות אשפוז, רכישת מכשירי עזר רפואיים ו/או תרופות, קבלת סיוע סיעודי בבית וכו'

האם קיימות זכויות נוספות שחשוב להכיר?

לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הזכויות אינן ניתנות רק ע"י הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. למעשה, יש מגוון זכויות – לא כולן כספיות – שמגיעות לנפגע.
כך, למשל: זכויות הניתנות בקופת חולים, בה מבוטח הנפגע. 

הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים מבלי שיידרש לשלם דמי השתתפות עצמית. הזכויות כוללות אשפוז, רכישת מכשירי עזר רפואיים ו/או תרופות, קבלת סיוע סיעודי בבית וכו'. 
הנפגע זכאי לקבל את כל הטיפולים ללא עלות. טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות – וקופת חולים דורשת תשלום עבורם – ישולמו על ידי חברת הביטוח; או על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לסיכום: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שנחקק בשנת 1975, מהווה בהחלט חוק פורץ דרך, בעיקר בשל העובדה שהנפגע אינו נדרש להוכיח את אחריות הנהג השני לתאונה; או כל קשר אחר, בין הנזק שנגרם לו לבין התאונה. משמעות הדבר היא שגם אם הנפגע הוא זה שאחראי לתאונת הדרכים, עדיין הוא יהיה זכאי לקבל פיצויים מהמדינה.

מומלץ וחשוב לכל אדם, שנפגע בתאונת דרכים, להכיר את כל הזכויות המגיעות לו (זכויות כספיות או הקלות והטבות שונות) ולנצל אותן באופן מלא, במיוחד אם מדובר בפגיעה שמשנה לחלוטין את חייו, כפי שהיו לפני הפציעה; משבשת את יכולת ההשתכרות שלו; ואף עלולה לפגוע בעתידו הכלכלי. כדי להכיר לעומק את מלוא הזכויות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני ביטוח לאומי, בעל ניסיון בייצוג נפגעי תאונות דרכים.

עובד שעומד בפני פיטורים על רקע מחלה או מוגבלות כלשהי נמצא בסיטואציה השברירית ביותר האפשרית. איך ניתן להתמודד עם מצב זה?

זה יכול לקרות לכל אחד: תאונה קשה או אירוע רפואי בלתי צפוי, שפתאום גורמים לכם לצאת מנתיב החיים הרגיל. סיטואציה כזאת עלולה לאלץ אתכם לשהות בבית במשך חודשים ארוכים, וגם – לעלות לכם במשרתכם, בדיוק הנקודה השברירית ביותר בחייכם.

על פי החוק בישראל, אסור לפטר עובד בשל המוגבלות שלו, אך אין איסור עקרוני על פיטורי עובד שאינו יכול עוד לבצע את עבודתו. 
בשורות הקרובות נבקש להרחיב מעט בנושא על מנת לכל אותם עובדים חולים, הנמצאים במצב רגיש ביותר, הן מבחינה אישית והן מבחינה תעסוקתית.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר לפטר אדם בשל היותו עובד עם מוגבלות, וזאת בתנאי שאותו עובד כשיר לבצע את עבודתו או שניתן לבצע עבורו התאמות, כדי שיוכל לבצע את אותה עבודה

האם מותר לפטר עובד בשל מחלה או מוגבלות כלשהי?

שלילי. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר לפטר אדם בשל היותו עובד עם מוגבלות, וזאת בתנאי שאותו עובד כשיר לבצע את עבודתו או שניתן לבצע עבורו התאמות, כדי שיוכל לבצע את אותה עבודה. 
יצוין, כי הנטל שמטיל המחוקק על מעסיקים הינו מאוזן. מעסיקים מחויבים לבצע התאמות עבור עובדים מוגבלים, בתנאי שביצוע אותן התאמות לא מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר.

איך מוגדר אדם עם מוגבלות לפי החוק?

ההגדרה המצוינת בחוק רחבה יחסית. החוק מגדיר אדם עם מוגבלות כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבשלה מוגבל התפקוד של אותו אדם באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים.

מעסיק לא נדרש לבצע התאמות, כאשר אלה פוגעות במהות התפקיד או כאשר ביצוע ההתאמות מטיל עליו נטל בלתי סביר בנסיבות העניין

מתי מעסיק לא נדרש לבצע התאמות עבור עובד עם מוגבלות ורשאי לפטרו?

מעסיק לא נדרש לבצע התאמות, כאשר אלה פוגעות במהות התפקיד או כאשר ביצוע ההתאמות מטיל עליו נטל בלתי סביר בנסיבות העניין. 

לעניין זה, יש להתחשב בגורמים כגון עלות ההתאמה למעסיק והטיב שלה, גודל העסק והיקף פעילותו, מספר העובדים בעסק, קיום מקורות מימון חיצוניים לביצוע ההתאמות ועוד.

באופן עקרוני, אין איסור על פיטורים של עובד שנפגע ואיננו יכול עוד לבצע את עבודתו, וזאת בלבד שהחברה נוהגת בו בתום לב ומנסה למצוא לו משרה חלופית מתאימה למצבו

האם מותר לפטר עובד שאיננו כשיר לבצע את עבודתו, למשל כזה שנפגע בתאונה?

באופן עקרוני, אין איסור על פיטורים של עובד שנפגע ואיננו יכול עוד לבצע את עבודתו, וזאת בלבד שהחברה נוהגת בו בתום לב, לא מזדרזת לסיים את העסקתו ׁׁׁעד לבירור מצבו, ולחילופין מנסה למצוא עבורו משרות חלופיות שמתאימות למצבו, ככל שאינו יכול למלא עוד את תפקידו.

לעובד המעוניין לשוב לעבודתו מומלץ בחום להגיש לבית הדין בקשה לסעד זמני מהר ככל האפשר לאחר הפיטורים ולא להתמהמה 

מה יכול לעשות עובד חולה שסבור כי הוא פוטר בניגוד לחוק?

עובד הסבור, כי פוטר בניגוד לחוק, רשאי להגיש תביעה בנושא לבית הדין לעבודה, שעשוי להחזירו לעבודה או לפסוק לו פיצוי כספי על הפיטורים.

לעובד המעוניין לשוב לעבודתו מומלץ בחום להגיש לבית הדין בקשה לסעד זמני מהר ככל האפשר לאחר הפיטורים ולא להתמהמה, וזאת כדי להגדיל את הסיכוי שבית הדין יקבל את בקשתו.

על פי חוק דמי מחלה, מעסיק איננו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה

האם ניתן לפטר עובד שנמצא בימי מחלה?

לחלוטין לא. על פי חוק דמי מחלה, מעסיק איננו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה. אם העובד ממשיך להיות חולה גם לאחר שניצל את ימי המחלה שלו, ניתן באופן עקרוני לפטרו. אולם, המעסיק חייב לעשות זאת בתום לב.

לאמור לעיל, יש להוסיף כי ניתן לפטר עובד למרות היותו חולה וזכאי לימי מחלה אם בטרם היעדרותו  מעבודתו עקב המחלה המעסיק נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים. אופציות אחרות שמאפשרות פיטורים בזמן ימי מחלה: מקום העבודה הפסיק לפעול באופן קבוע או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל.

במקרה בו עובד פוטר חודש וחצי לאחר שנפגע בתאונת עבודה, נקבע כי על המעסיק היה לבדוק אם יש תפקיד אחר המתאים לעובד טרם סיום העסקתו או אם ניתן לבצע עבורו התאמות כדי שיוכל לשוב לתפקידו 

פסקי דין שבהם נדונו פיטורי עובדים חולים או מוגבלים

עובד שפוטר לאחר תאונת עבודה – מקרה שנגע לעובד שפוטר חודש וחצי לאחר שנפגע בתאונת עבודה, בעת שקיבל דמי פגיעה ועדיין לא היה ברור אם יוכל לשוב לעבודתו (סעש 25501-04-14‏ ‏דרור כהן נ' איזוטופ בע"מ). בית הדין קבע, כי העובד פוטר בחוסר תום לב ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בפסק הדין נקבע כי על המעסיק היה לבדוק אם יש תפקיד אחר המתאים לעובד טרם סיום העסקתו או אם ניתן לבצע עבורו התאמות כדי שיוכל לשוב לתפקידו. 

עובדת חולה בסרטן שפוטרה מעבודתה – מקרה שנגע לעובדת שחלתה בסרטן ונעדרה מהעבודה לצורך טיפולים (ס"ע 15697-02-11 מיכל דוד נ' ג'יי.סי.הלת'קר). החברה שבה עבדה החליטה להעבירה לתפקיד אחר, כביכול על רקע חוסר שביעות רצון מתפקודה, ולאחר שסירבה לכך היא פוטרה מעבודתה. בית הדין קבע כי פיטורי העובדת נעשו בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ונבעו מהיעדרויותיה, וזאת מבלי שנעשה כל ניסיון מצד המעסיק לבצע עבורה את ההתאמות הדרושות. בסופו של דבר, הורה בית הדין להשיב את העובדת לתפקידה המקורי. 

טיפ – גם אם רופא תעסוקתי קבע, כי אינכם יכולים לשוב לתפקידכם המקורי, אל תוותרו על האפשרות לדרוש תפקיד אחר בחברה שמתאים למצבכם

טיפים חשובים לעובדים חולים העומדים על סף פיטורים

ראשית, בדקו האם במקום העבודה שלכם יש הסכם קיבוצי. במקרה כזה, ייתכן שקיים מנגנון המגן עליכם, ועשוי למנוע את סיום העסקתכם.

שנית, גם אם רופא תעסוקתי קבע, כי אינכם יכולים לשוב לתפקידכם המקורי, אל תוותרו על האפשרות לדרוש תפקיד אחר בחברה שמתאים למצבכם. המעסיק שלכם חייב לעשות מאמצים מיוחדים ולמצוא עבורכם תפקיד מתאים.

שלישית, גם אם המעסיק נחוש לסיים את העסקתכם, אל תתייאשו. לעיתים ניתן לעצור את הפיטורים בבית הדין לעבודה, באמצעות צו מניעה. 

רביעית, דעו כי לגיל בהקשר זה יש תפקיד מכריע. סיום העסקה של עובדים מבוגרים עשוי להיתקל בהתנגדות רבה יותר, לעומת פיטורי עובדים צעירים. 

כל מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין התאונה והנזק הגופני. מה חשוב לדעת כאשר הנפגע הוא קטין?

הולך רגל, ילד בן 13, נפגע ברחוב מרכב נוסע. שמשת הרכב התנפצה, והילד הועף על הכביש וסבל מחבלת ראש ומפגיעות בכל גופו. הוא הובהל לחדר המיון, אושפז למספר ימים ולאחר מכן שוחרר לביתו למנוחה. השנים חולפות ואותו ילד מוצא את עצמו במלחמת התשה מול מערכת הבריאות. תופעות רבות מלוות אותו מאז אותה תאונה; הוא מתלונן על תחושה של זכוכיות הנעוצות בתוך הידיים שלו, על כאבי ראש וסחרחורות, קשיי ריכוז וקושי בלימודים, כאבי גב ומחושים נוספים בכל הגוף. רופאי קופת החולים אליהם הוא פונה משחררים אותו שוב ושוב לביתו, מצויד במרשם לריטלין.

ארבע שנים לאחר אותה תאונה, מגיע הילד, עתה כבר נער, מלווה בהוריו לייעוץ אצל עורך דין. התשאול שהוא עובר לא מותיר מקום לספק: קיים קשר מובהק בין התאונה לבין התופעות הבריאותיות שהן מנת חלקו מאז. למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמי רפואה שונים לאורך התקופה שחלפה מאז התאונה, אף לא אחד מהם חשד שהיא הגורם לכל התופעות. סדרה של בדיקות העלתה שהנער סובל מבלטי דיסק בגבו הנובעים ישירות מהטראומה שעבר, ואף הסתבר שאכן שברי זכוכיות נותרו מאז בתוך גופו.

התיישנות וסיבתיות

על פי החוק, הגשת תביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים כפופה לתקופת התיישנות העומדת על שבע שנים מיום הפגיעה. כך הדבר במקרה של נפגע בוגר. כאשר הנפגע הוא קטין, תקופת ההתיישנות היא זהה, אך שבע השנים הללו נמדדות מהגיעו לגיל 18, ולא מיום הפגיעה.

הסיבה להתייחסות השונה לנפגע קטין לעומת בוגר, נעוצה בנתוניו הפיזיולוגיים של קטין, השונים לחלוטין מאלו של בוגר. בגיל צעיר, כאשר הקטין נמצא עדיין בעיצומו של תהליך הגדילה וההתפתחות, הגוף כלל אינו ערוך להתמודד עם טראומה משמעותית. ברוב המקרים, רק שנים לאחר הטראומה יתחיל הגוף לחוות את השלכותיה.

מאותה סיבה, במקרה של פגיעה בקטין, התייחסות להוכחת הסיבתיות שונה אף היא. במקרה שלהלן, הילד, הוריו ואפילו הרופאים אליהם פנו בשנים שחלפו, כלל לא קישרו את התופעות שחווה לתאונת הדרכים שעבר. עצם התרחשות הפגיעה בגיל צעיר כל כך, צריכה היתה להוות תמרור אזהרה בולט בדרך לחיפוש מקורן של אותן תופעות שבאו לידי ביטוי שנים מאוחר יותר.

פציעה בתאונת דרכים עלולה לשנות את החיים מהקצה אל הקצה. מה כדאי לעשות כאשר איתרע מזלכם, וכיצד תמצו את מלוא זכויותיכם – הכל בכתבה הבאה

רשלנות רפואית: דעו את זכויותיכם

מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד מומלץ לפעול במקרים כאלה? מדריך מקיף

מאת: עו"ד ליאת חמו

רשלנות רפואית – אנו שומעים את המונח הזה פעמים רבות בתקשורת; ולא תמיד מודעים לעובדה שאולי נפלנו בעצמנו קורבן לרשלנות רפואית. כדי לדעת אם יש    לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית, מומלץ בחום כי תקראו את המאמר הבא.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נקבעת ביחס לפעולה שרופא סביר היה עושה/ לא עושה.

באיזה תחומים מקובל לתבוע ברשלנות רפואית?

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה. לצד אלה, רשלנות רפואית נוגעת למעשה לכל סוגי הטיפולים – לרבות אבחון ומתן מידע למטופל, בכל ענף רפואי.

מהם התנאים שצריכים להתקיים, כדי שטיפול ייחשב רשלנות רפואית?

על פי החוק, נדרש כי ארבעה תנאים יתקיימו, כדי שטיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית:

      קיום חובת זהירות

      הפרת חובת הזהירות

      נגרם נזק לחולה או למטופל

      יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם.

האם רק רופא עלול להתרשל?

רשלנות רפואית מתייחסת לכל הצוות הרפואי – ולאו דווקא לרופא המטפל. רשלנות רפואית כוללת רשלנות מצד אחיות, צוות סניטרי, טכנאים וכל עובד שמגיש למטופל טיפול כלשהו, סיוע רפואי או בדיקה. ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו קיבלתם טיפול (למשל: קופת החולים או בית חולים). זאת, לצד תביעה של אנשי צוות ספציפיים.

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבעים על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות – ונשענים על נורמות הקיימות בקהילה הרפואית, בספרות מקצועית ובקווים מנחים בנוגע לטיפול המדובר.

אם הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלה – ייחשב השירות לרשלנות רפואית. כלומר: כל מי שפועל בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בזמן הטיפול, או לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול, יסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית.

מה נקבע בחוק?           

בדין הישראלי קיימים מספר חוקים, הנוגעים לרשלנות רפואית. בין החוקים: פקודת הרופאים (1976), חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1981), חוק הפסיכולוגים (1977), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) והנוסח החדש של פקודת נזיקין.

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות. יחד עם זאת – במקרה בו נפטר אדם, בעקבות טיפול רפואי שקיבל, יכולים קרוביו להגיש במקביל תלונה לנציב קובלנות במשרד הבריאות, והן תביעה פלילית בבית משפט.

בתביעות אזרחיות, המוסד הרפואי נדרש על ידי התובע לשלם פיצוי כספי בגין נזק (או נזקים) – שנגרמו עקב רשלנות רפואית של הרופא ו/או הצוות הרפואי, ממנו קיבל את הטיפול. התביעות מבוססות על דיני הנזיקין.

מה נדרש אפוא מהתובע?

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות.

קשה להוכיח זאת, בעיקר בשל "קשר שתיקה" הקיים בין רופאים, המתבקשים למסור חוות דעת רפואית. הדרך לעקוף מכשול זה היא באמצעות פנייה למומחים, גם מחוץ לגבולות המדינה; וליווי של עורך דין שעוסק בדיני נזיקין, עם התמחות ברשלנות רפואית.

אילו תחומים קיימים ברשלנות רפואית?

כאמור, תיתכן קשת רחבה של מחדלים, בכל ענפי הרפואה. בכל מקום בו הופרה חובת הזהירות, המוטלת על הצוות הרפואי, באופן שנגרמו נזקי גוף או נפש – ניתן לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית (נזקים בנפש קשים יותר להוכחה).

להלן מספר דוגמאות לעילות תביעה, עקב רשלנות רפואית: איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות; הפסקת מתן תרופות – ללא מתן טיפול חלופי או תרופות אחרות; אי מתן הסבר למטופל, בנוגע לטיפול מסוים או מתן הסבר חלקי או לקוי, בכל הנוגע למשמעות הטיפול שיקבל וההשלכות האפשריות של טיפול זה וכו'.

תחומים נוספים, העשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, נוגעים לקשר הרציף של מטופל ורופא. כך, למשל: מחובתו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, בהגיעו לגיל מסוים (למשל: בדיקת ממוגרפיה לנשים, החל מגיל 50; ובדיקת סרטן הערמונית לגברים, בגיל זה). כמו כן, על הרופא לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, כדי לוודא שאין קשר בין תלונת המטופל לבין מחלות גנטיות אפשריות.

כיצד ניתן לקבל את התיק הרפואי?

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'.

נושא חשוב נוסף הוא סעיף ההתיישנות, הקיים בפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה, בגין רשלנות רפואית – עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני.

קיים היוצא מהכלל בנוגע להתיישנות: תביעות רשלנות רפואית, בהן התובע קטין. במקרים אלה, נספרות שבע שנות ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שבאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. אותו דין חל גם על חולי נפש, שיוכלו להגיש תביעה לרשלנות רפואית רק מהרגע בו יוכרו ככשירים נפשית להגשת התביעה, או שימונה להם אפוטרופוס שיפעל בשמם.

מה התובע עשוי לקבל?

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים (למשל: הפסד השתכרות בהווה ואף בעתיד); האם יש צורך בסיוע סיעודי – או יהיה צורך בעתיד; האם התובע הפסיד תנאים סוציאליים כלשהם או פנסיה; האם התובע נדרש לדיור מיוחד, אמצעי ניידות, הוצאות רפואיות ועוד.

כמו כן, מתייחס הפיצוי לנזקים שאינם ממוניים: עוגמת נפש וסבל, קיצור תוחלת החיים וכו'.

מה יש לעשות, בפועל?

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי. כמו כן, כאמור: אתם זכאים לדרוש מהמוסד הרפואי כל תיעוד רפואי שנוגע לכם.

כמו כן, נדרשת חוות דעת של רופא מומחה, שיוכיח את הקשר הישיר בין מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.

על אף המשוכות הקיימות, בתי המשפט פועלים בכובד ראש, בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית (לרבות נפשית), העלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים, בחדר ניתוח, בקופת חולים או במעבדה. ביהמ"ש זוכר כי מדובר בגופו של התובע, חייו, בריאותו ועתידו.

לסיכום: אם אתם מרגישים כי קיבלתם טיפול רשלני – זכרו כי יש לכם זכויות – המתבססות, בין היתר, על חוק זכויות החולה. הדברים נלמדים גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 2) בו נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, באשר הוא אדם"; וגם: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו, על גופו ועל חייו".

* באפשרותו של עורך הדין המייצג את התובע לוודא מראש, שבוועדה יהיה נוכח רופא מומחה עם נסיון העונה במדויק לתחום הפגיעה של התובע. יש לנוכחות זו משמעות רבה, מאחר שרק רופא כזה יוכל להעריך את חומרת הפגיעה או המחלה של התובע.

* כאמור, לעורך הדין המייצג יש את הזכות לדבר בשם התובע אם ההתרגשות הכריעה אותו, ולדון בענייניו בפני הוועדה.

* חשוב מאד לעיין בטופס התביעה של המוסד לביטוח לאומי ולוודא שלא חסר אף מסמך שעלול לעכב את מועד התכנסות הוועדה הרפואית, או להטות את הכף בהחלטות על דרגת הנכות שתיקבע לתובע.

* היה והחלטות הוועדה אינן מקובלות על התובע, יוכל להגיש ערעור בפני הועדה הרפואית לעררים. את הערעור יוכל להגיש תובע לנכות כללית שנקבעו לו פחות מ- 80% נכות רפואית, או תובע נכות מעבודה, בגין כל דרגת נכות שנקבעה לו.

* על התובע להגיש את הערעור בכתב לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, בו  יפורטו סיבות ונימוקי הערעור. את המסמך יש לשלוח בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה הרפואית.

* הערעור נבחן על ידי הוועדה הרפואית לעררים, אשר מורכבת משניים עד שלושה רופאים.

* החלטות הוועדה לעררים היא סופית ולא ניתן לשנותה, אלא אם מדובר בשאלת חוק. במקרה כזה ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטות ועדת העררים.

למאמר:

צריכים ייעוץ אישי? השאירו פרטים

פוסטים אחרונים

רשלנות רפואית – דעו את זכויותיכם

מאי 16, 2018
אין תגובות

רשלנות רפואית דעו את זכויותיכם רשלנות רפואית: דעו את זכויותיכם מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד

ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת

ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת תביעות ביטוח הלאומי מדי יום מתקבלות במוסד לביטוח לאומי מאות תביעות מסוגים שונים, ביניהן גם תביעות להכרה

קרא עוד »

תביעות ביטוח הלאומי

מדי יום מתקבלות במוסד לביטוח לאומי מאות תביעות מסוגים שונים, ביניהן גם תביעות להכרה בנכות עקב מחלה או פגיעה.

אדם שחלה במחלה או נפגע בתאונה בעבודה, חווה שינוי טוטאלי של שגרת החיים לה היה מורגל קודם לכן. הפגיעה עלולה להגביל את תנועותיו, הוא עשוי להתקשות לעבוד ולהשתכר למחייתו לתקופה ממושכת, או לצמיתות, חייו סובבים סביב טיפולים רפואיים, נטילת תרופות יקרות והוצאות נוספות שלא היו קיימות טרם הפגיעה או המחלה.

למידע נוסף וייעוץ אישי לחצו כאן

המוסד לביטוח לאומי מעמיד בפני נפגעים אלו את האפשרות לשמור על שגרת החיים ככל שהדבר ניתן, ולהבטיח להם אמצעי קיום ומחייה במידה שאפשרות זו נבצרה מהם עקב פגיעתם.

גובה הסיוע הכספי אותו מעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגעים נקבע על פי מספר קריטריונים, ביניהם: חומרת הפגיעה, היקף הנזקים שנגרמו לתובע, בחינת יכולת ההשתכרות העתידית שלו, סוג העיסוק בו עבד טרם הפגיעה או המחלה והאם יוכל להמשיך ולעסוק בו גם בעתיד.

תביעה להכרה בנכות בביטוח הלאומי היא הליך המורכב ממספר שלבים, כאשר המשמעותי מביניהם הוא התייצבות בפני ועדה רפואית המתכנסת כדי לבחון את מצב התובע, לבדוק את התיעוד הרפואי שמסר לה, ובסופו של דבר מקבלת ועדה זו החלטות הרות גורל לעתיד התובע.

גובה הסיוע הכספי אותו מעניק המוסד לביטוח לאומי לנפגעים נקבע על פי מספר קריטריונים, ביניהם: חומרת הפגיעה, היקף הנזקים שנגרמו לתובע, בחינת יכולת ההשתכרות העתידית שלו, סוג העיסוק בו עבד טרם הפגיעה או המחלה והאם יוכל להמשיך ולעסוק בו גם בעתיד

התייצבות בפני ועדה רפואית

מהי בעצם ועדה זו? מדובר בהרכב של כמה רופאים המומחים בענפי רפואה שונים, כגון: קרדיולוגיה, עיניים, פסיכיאטריה, אורטופדיה וכיוצ"ב. על הועדה למנות רופא אחד לפחות המתמחה במחלה/פגיעה הרלוונטית לתביעה.  אם מדובר ביותר ממחלה אחת, יישבו בוועדה רופאים נוספים המתמחים בתחום המדובר.

הוועדה הרפואית תקבע כמה אחוזי נכות יינתנו לתובע. החלטתה מסתמכת על מספר גורמים, ביניהם "ספר המבחנים" של הביטוח הלאומי, בו קיימת רשימה של סוגי המחלות, הליקויים הרפואיים והפגיעות הקיימים בעולם הרפואה ואשר ביטוח לאומי מכיר בהן כמחלות בגינן יש זכאות לנכות. כמו כן יש להמציא מסמכים רפואיים של התובע, אישורי אשפוז, רופא משפחה, מקום עבודה, במידה ומדובר בתאונת עבודה וכדומה.

בהתאם לגובה אחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית, יחושב גובה קצבת הנכות אותה יקבל התובע. אם כן, להחלטות הוועדה הרפואית יש חשיבות רבה שתקבע את גורלו הכלכלי של התובע.

אחרי שרופאי הוועדה יגבשו את מסקנותיהם ואת חוות דעתם בנוגע לפנייה, הם יעבירו את החלטתם לרופא המוסמך בוועדה, אשר יקבע את דרגת הנכות באחוזים.

משמעות הדבר היא, שבידי הוועדה הסמכות לקבוע את דרגת החומרה של הנכות או הפגיעה, האם מדובר בפגיעה זמנית או צמיתה, וכאמור כמה אחוזי נכות יינתנו לתובע.

החלטת הוועדה הרפואית מסתמכת על מספר גורמים, ביניהם "ספר המבחנים" של הביטוח הלאומי, בו קיימת רשימה של סוגי המחלות, הליקויים הרפואיים והפגיעות הקיימים בעולם הרפואה ואשר ביטוח לאומי מכיר בהן

היערכות לקראת הוועדה הרפואית

לפני ההתייצבות בפני הוועדה, יש לבצע הכנה מדוקדקת של כל המסמכים והניירת הנדרשת להצגה ועיון משתתפי הוועדה. אם התובע יסתייע בעו"ד, הוא יסייע לו להכין את כל הטפסים הנדרשים, למשל: טופס התביעה של הביטוח הלאומי, רשימה מפורטת של כל הטיפולים אותם קיבל התובע, הכוללים אשפוזים, ניתוחים וכד', קבלות על תרופות שנרכשו, סיוע שקיבל התובע בביתו ועוד.

בהתאם לגובה אחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית, יחושב גובה קצבת הנכות אותה יקבל התובע

ייצוג משפטי בוועדה הרפואית

החלטות הוועדה הן הרות גורל לתובע. דמי קצבת הנכות הם במקרים רבים אקוטיים להמשך שגרת חייו של התובע שבעקבות המחלה או הפציעה התהפך עליו עולמו והוא נטול יכולת להמשיך ולהשתכר למחייתו כבעבר, או שכושר ההשתכרות שלו נפגע משמעותית והוא יתקשה לשמור על אותה רמת חיים אליהם הורגל טרם מחלתו או פציעתו. מסיבות אלו בעיקר, חשוב מאד להיעזר בעורך דין שעוסק בביטוח לאומי, שמכיר היטב את התנהלות הוועדות הרפואיות ומשום שכך יכול לייצג, גם פיזית, את התובע בעת בדיקות הוועדה.

התובע יוכל לתאר בפני הוועדה את השינויים שחלו בחייו בעקבות המחלה או הפגיעה ואת הצרכים שהתעוררו בעקבותיה. במקרים רבים מקשים חברי הוועדה על התובע בשאלות סבוכות, ב"התקלות" שונות ובנסיון לערער את אמינותו ואת צדקת דבריו. התובע עצמו נתון לרוב בסערת רגשות, בלחץ מהמעמד ועלול לשדר חוסר בטחון, להתקשות בדיבור ולא להציג את מצבו נאמנה. במקרים כאלו יכול ערוך דינו לקבל את זכות הדיבור במקום התובע ולתת תמונת מצב אובייקטיבית שאינה מושפעת מרגשות.

בנוסף לכך, אם החלטות הוועדה הרפואית אינן מספקות את התובע, הוא יוכל, בסיוע עורך דינו, להגיש ערעור. גם במקרים בהם חלה החמרה במצבו של התובע, הוא יוכל להגיש בקשה להגדלת אחוזי הנכות שלו, בהתאם למצבו החדש.

היה והחלטות הוועדה אינן מקובלות על התובע, יוכל להגיש ערעור בפני הועדה הרפואית לעררים

דברים שחשוב לדעת

* אל הוועדה הרפואית מגיע אדם שהמוסד לביטוח לאומי כבר הכיר בנכותו, זמנית או צמיתה. יחד עם הנאמר, התהליך לא יושלם ללא התייצבות מול ועדה זו, שבידיה הסמכות לקבוע את אחוזי הנכות לתובע, מהם ייגזרו דמי קצבת הנכות שיקבל מביטוח לאומי.

* באפשרותו של עורך הדין המייצג את התובע לוודא מראש, שבוועדה יהיה נוכח רופא מומחה עם נסיון העונה במדויק לתחום הפגיעה של התובע. יש לנוכחות זו משמעות רבה, מאחר שרק רופא כזה יוכל להעריך את חומרת הפגיעה או המחלה של התובע.

* כאמור, לעורך הדין המייצג יש את הזכות לדבר בשם התובע אם ההתרגשות הכריעה אותו, ולדון בענייניו בפני הוועדה.

* חשוב מאד לעיין בטופס התביעה של המוסד לביטוח לאומי ולוודא שלא חסר אף מסמך שעלול לעכב את מועד התכנסות הוועדה הרפואית, או להטות את הכף בהחלטות על דרגת הנכות שתיקבע לתובע.

* היה והחלטות הוועדה אינן מקובלות על התובע, יוכל להגיש ערעור בפני הועדה הרפואית לעררים. את הערעור יוכל להגיש תובע לנכות כללית שנקבעו לו פחות מ- 80% נכות רפואית, או תובע נכות מעבודה, בגין כל דרגת נכות שנקבעה לו.

* על התובע להגיש את הערעור בכתב לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, בו  יפורטו סיבות ונימוקי הערעור. את המסמך יש לשלוח בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה הרפואית.

* הערעור נבחן על ידי הוועדה הרפואית לעררים, אשר מורכבת משניים עד שלושה רופאים.

* החלטות הוועדה לעררים היא סופית ולא ניתן לשנותה, אלא אם מדובר בשאלת חוק. במקרה כזה ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטות ועדת העררים.

* חשוב מאד: אם ועדת העררים שוקלת להפחית מאחוזי הנכות שנקבעו לתובע במעד הוועדה הרפואית הראשונה, באפשרותו לבטל את הערער ודרגת הנכות תשאר כפי שנקבעה במקור.

למאמר:
https://www.mishpati.co.il/article/13434

צריכים ייעוץ אישי? השאירו פרטים

פוסטים אחרונים

ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת

מאי 16, 2018
אין תגובות

רשלנות רפואית דעו את זכויותיכם רשלנות רפואית: דעו את זכויותיכם מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד

קרא עוד »

ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת

ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת תבי555555טוח הלאומי מדי יום מתקבלות במוסד לביטוח לאומי מאות תביעות מסוגים שונים, ביניהן גם תביעות להכרה בנכות

קרא עוד »