חודש: יולי 2019

תביעה להכרה בנכות בביטוח הלאומי היא הליך המורכב ממספר שלבים, כאשר המשמעותי מביניהם הוא התייצבות בפני ועדה רפואית המתכנסת כדי לבחון את מצב התובע וללא היערכות נכונה עלולות מסקנות הוועדה להיות הרות גורל

מדי יום מתקבלות במוסד לביטוח לאומי מאות תביעות מסוגים שונים, ביניהן גם תביעות להכרה בנכות עקב מחלה או פגיעה. תביעה להכרה בנכות בביטוח הלאומי היא הליך המורכב ממספר שלבים, כאשר המשמעותי מביניהם הוא התייצבות בפני ועדה רפואית המתכנסת כדי לבחון את מצב התובע, לבדוק את התיעוד הרפואי שמסר לה, ובסופו של דבר מקבלת ועדה זו החלטות הרות גורל לעתיד התובע ולכן חשוב מאוד להגיע אליהן מוכנים.

עו"ד ליאת חמו, המתמחה בתחום דיני הנזיקין והביטוח, מסבירה בכתבת הוידאו מה אמור לעשות אדם שעבר תאונת עבודה שמונעת ממנו לעבוד – בין אם הינו שכיר ובין אם הינו עצמאי.

חשוב לזכור שללא היערכות נכונה עלולות מסקנות הוועדה להיות הרות גורל לתובע – לכן במידה ואתם עומדים לפני ועדה רפואית בביטוח הלאומי חשוב מאוד לפני להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.

עו"ד ליאת חמו עוסקת בנזיקין ותאונות, תביעות ביטוח, דיני עבודה ומשפחה.
טלפון: 050-4385882
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

יותר זול ומהיר מהליך שיפוטי, הצדדים קובעים את זהות המגשר ויכולים לפרוש בכל שלב – כל הסיבות מדוע כדאי לפנות לגישור, במקום לבית המשפט

אופיו של הליך הגישור רך יותר, מכיל והרבה פחות פוגעני (אילוסטרציה: ShutterStock)

 

בשנים האחרונות, שומעים כמעט מכל עבר את המונח גישור: גישור במשפחה, גישור בין יריבים בעולם העסקי או גישור בעבודה. נראה כי בעת הזו כולם בוחרים לסיים סכסוכים בגישור, במקום לנהל הליכים ממושכים ויקרים בבית המשפט.

מהו גישור? מדוע כדאי לפנות לגישור? מהם יתרונותיו? בשורות הבאות, נציג מספר נקודות בהן הליך גישור עדיף על פני התדיינות בבית המשפט.

1. מיקוד מקסימלי בפתרון הסכסוך

בשונה מהליכים משפטיים רגילים, שבהם לעיתים עולה הרושם (למרבה הצער) כי מטרת הצדדים היא לקיים את הסכסוך – לשם הסכסוך, הרי שמטרת הגישור היא פתרון הסכסוך. זהו היעד שנמצא במוקד תשומת הלב של ההליך. ההליך מכוון למימוש יעד זה.

2. הצדדים מנהלים דו-שיח לפתרון

בניגוד להליך משפטי רגיל, שבו הצדדים מתכתשים זה עם זה, אופיו של הליך הגישור רך יותר, מכיל והרבה פחות פוגעני. התפיסה העומדת במוקד ההליך היא כי הצדדים מקדמים את השגת הפתרון בעצמם, באמצעות דו-שיח שמתנהל ביניהם ולא בצעדים אגרסיביים.

זאת ועוד: הליך הגישור הוא הליך גמיש יותר מהליך שיפוטי. בשונה מהליך שיפוטי, שחייב להתנהל על פי דיני הראיות באופן דקדקני, בהליך גישור ניתן להגיע לפתרון מוסכם גם כשאין הסכמה לגבי עובדות המקרה או כשאין ראיות חד-משמעיות.

3. המגשר "רק" מסייע – ואין לו סמכות הכרעה

לעיתים, במהלך ניהול הליכים משפטיים עולה חשש כי השופט מחזיק בדעה מוקדמת כלפי אחד הצדדים או שהוא מצוי בניגוד עניינים, מה שעלול לגרום להכרעה לטובת צד כלשהו באופן מוטה. 
בהליך גישור, לא יכול להתעורר חשש כזה, מהסיבה הפשוטה שלמגשר כלל אין סמכות הכרעה. המגשר הוא זה שמסייע בניהול הדיאלוג בין הצדדים ויכול להציע להם הצעות לפתרון, אך הוא אינו מקבל החלטות.

4. הצדדים קובעים את זהות המגשר

אחד מעקרונות הגישור הוא שהגישור מבוסס על הסכמת הצדדים באופן מוחלט. כפועל יוצא מכך, הצדדים הם אלה שקובעים מי יהיה המגשר וקובעים איך יתנהל הגישור ומה יהיו כללי המשחק.

5. הליך הגישור ניתן להפסקה בכל שלב

לא מרוצים מהליך הגישור? תוכלו לפרוש מההליך בכל שלב. ההליך עצמו מתנהל בהסכמת הצדדים בלבד. אם אחד הצדדים אינו מעוניין בהמשך הגישור, הוא רשאי לעזוב את הגישור. לעומת זאת, בהליך משפטי רגיל, הפסקת ההליך בלתי אפשרית בחלק מהמקרים או בעייתית מאוד במקרים אחרים. הפסקת ההליך עלולה לגבות מחירים יקרים.

האופי של הליך הגישור והעובדה שהצדדים למעשה מניעים את ההליך ומגיעים בעצמם להסדר – יוצרים אצלם רצון ומחויבות גבוהה (אילוסטרציה: ShutterStock)

 

6. הצדדים קובעים את התוצאה הסופית

בשונה מהליך משפטי, שבו הצדדים יודעים איך הם נכנסים, אך לא איך הם יוצאים – בהליך גישור, הגורל של הצדדים נתון בידיהם, מה שמנטרל את אלמנט חוסר הוודאות הקיים בהליך שיפוטי.

7. לא חוסם אלטרנטיבות אחרות

אם הצדדים מצליחים לסיים את הסכסוך ביניהם בהסכמה, נחתם ביניהם הסדר גישור, שאותו ניתן להביא לאישור של בית המשפט. עם זאת, במקרה שהצדדים אינם משיגים הסדר בהליך גישור, הם יכולים לבחור לנהל את ההליך במסגרות אחרות (בבוררות או בבית המשפט).

8. הליך חסוי לחלוטין

בשונה מהליך שיפוטי רגיל, שחשוף לעין הציבור – להוציא מקרים חריגים – הליך גישור הוא הליך חסוי וסודי. במסגרת ההליך, מתחייב המגשר כי לא ישתמש במידע שיימסר לו על ידי הצדדים למטרה אחרת, פרט לגישור עצמו.

בנוסף, הצדדים לגישור מתחייבים שהחומרים שייחשפו אליהם במסגרת ההליך לא יימסרו על ידם לבית המשפט, ככל שיבחרו לנהל הליך משפטי לאחר הגישור. צד להליך אינו רשאי להזמין מגשר למסור עדות בעניין שעלה במסגרת הליך הגישור.

9. חוסך הרבה זמן וכסף

מאחר שהליך גישור מתמקד בפתרון הסכסוך בין הצדדים, ההליך הרבה יותר אפקטיבי מהליך משפטי המתנהל בבית המשפט. לרוב, הליכי גישור מסתיימים תוך (יחסית) מעט פגישות. זאת, בשונה מהליך בבית המשפט, העלול להימשך שנים. החיסכון הגדול בזמן עשוי לחסוך משאבים כספיים ניכרים, הכוללים שכר טרחה לעורכי דין, אגרות, תשלומים על חוות דעת ועוד.

10. הצדדים יותר מחויבים להליך

האופי של הליך הגישור והעובדה שהצדדים למעשה מניעים את ההליך ומגיעים בעצמם להסדר – יוצרים אצלם רצון ומחויבות גבוהה. זאת, לעומת הליך משפטי שבו מושגת פעמים רבות הכרעה, שכל הצדדים אינם שלמים איתה.

לסיכום: גישור הוא הליך שונה לחלוטין מהליך שיפוטי. גישור טומן בחובו יתרונות עצומים לצדדים. בין היתרונות, ניתן למנות את העובדה שמוקד תשומת הלב של הצדדים נעוץ בפתרון הסכסוך, במקום בקיום הסכסוך; הצדדים אינם מתכתשים זה עם זה, אלא מנהלים דו-שיח קונסטרוקטיבי; הצדדים קובעים את זהות המגשר ואת כללי המשחק של ההליך.

בנוסף, הליך הגישור ניתן להפסקה בכל עת. הצדדים למעשה מכריעים כיצד ההליך יסתיים – מה שמנטרל את אלמנט חוסר-הוודאות הקיים בהליך משפטי רגיל.

זאת ועוד: הליך הגישור אינו סותם את הגולל על הכרעה בערכאות אחרות; ההליך סודי לחלוטין וחוסך הרבה זמן וכסף לצדדים. נוסף על כך, בשל אופי הגישור, הצדדים המעורבים בגישור מגלים מחויבות גבוהה יותר לביצועו.

• עו"ד ליאת חמו, בעלת משרד, נותנת ייעוץ בתחומי משפט רבים ומתמחה בעיקר בדיני נזיקין וביטוח.

טלפון ליצירת קשר: 0539380426

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

'תאונת עבודה' או 'פגיעת עבודה' מוגדרת כתאונה שנגרמה בשל העבודה ובמסגרתה (אילוסטרציה : ShutterStock)

 

עשרות תאונות עבודה מתרחשות מדי שנה בישראל, אך רבים מהנפגעים אינם מודעים כלל לזכויות המגיעות להם, ובוודאי שאינם פועלים למיצוין. החלטות הנוגעות לתביעה, כגון עיתוי הגשתה והגוף מולו היא תוגש, עשויות להתברר כמכריעות בכל הנוגע להיקף הפיצוי שיקבל הנפגע.

'תאונת עבודה' או 'פגיעת עבודה' מוגדרת כתאונה שנגרמה בשל העבודה ובמסגרתה, כולל פגיעה או תאונת דרכים בדרך אל העבודה, במהלכה או בחזרה ממנה. בהגדרה זו נכללים גם מקרים של מחלת מקצוע, שהיא מחלה שנגרמה בשל אופי העבודה.

נפגעתם? קיבלתם!

כל עובד – שכיר או עצמאי – מבוטח בביטוח הלאומי למקרה של תאונות עבודה וזכאי לפיצוי במקרה של אובדן הכנסה בעקבות פגיעת עבודה. במסגרת פיצוי זה מובטחים לכל נפגע שלושה רכיבי פיצוי:
1. הוצאות הטיפול הרפואי לו נזקק בעקבות הפגיעה.
2. דמי פגיעה – פיצוי על אובדן ההכנסה בתקופה בה נזקי הפגיעה לא מאפשרים חזרה לעבודה, תקופה שמשכה ייקבע על פי החלטת רופא, ולא יעלה על שלושה חודשים.
3. קצבת נכות – במקרים בהם נותרה נכות בעקבות הפגיעה ובהתאם לבדיקה ולהחלטת הוועדה הרפואית.

על מנת לקבל את הפיצויים הללו, על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי את טפסי התביעה המתאימים ולצרף את כל המסמכים הנדרשים על פי תקנות המוסד.

אם גורם הפגיעה הוא רשלנות המעסיק, ניתן לתבוע את המעסיק עצמו וכן את חברת הביטוח שלו (אילוסטרציה : ShutterStock)

 

לא על הביטוח הלאומי לבדו

במקביל להגשת התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, יכול הנפגע להגיש תביעת נזיקין נוספת, מול הגורם האחראי לתאונה. בניגוד לתביעה מהסוג הראשון בה כל שנדרש הוא להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק הגופני, בתביעת נזיקין יש להוכיח גם את אשמת הנתבע.

אם גורם הפגיעה הוא רשלנות המעסיק, ניתן לתבוע את המעסיק עצמו וכן את חברת הביטוח שלו. אם הפגיעה נגרמה בשל רשלנות של עובד אחר, ניתן לתבוע את העובד, את המעסיק שאחראי עליו ואת חברת הביטוח שלו. כאשר מדובר בתאונת דרכים, התביעה תיעשה מול חברת הביטוח של הנהג הפוגע.

אין כפל פיצויים

לעומת הפיצויים מתביעת הנזיקין שתהליך קבלתם עלול להתארך ולכלול חקירות, תשאולים והתנגדויות מצד חברות הביטוח, הפיצויים מטעם הביטוח הלאומי מתקבלים מידית. כך יכול הנפגע לכלכל את עצמו ולכסות את הוצאותיו הרפואיות בתקופה בה נבצר ממנו לחזור לעבוד עקב הפגיעה.

החוק אינו מאפשר לנפגע לקבל כפל פיצויים: אם ייקבע בבית המשפט כי הנתבע הוא זה שישלם פיצויים לנפגע, הפיצויים שכבר שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי ינוכו מהסכום שנפסק לטובתו.

אחרי הפגיעה – צעד צעד

אם נפגעתם פגיעת עבודה, גשו מידית לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום. במסגרת ייעוץ זה תוכלו להבין ביחד ובהתאם לתנאי המקרה, אילו הליכים כדאי לקדם ובאיזה אופן על מנת להגיע למיצוי מקסימלי של הזכויות המגיעות לכם.

ככלל, כדאי להגיש את התביעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה וקרוב ככל האפשר למועד התרחשותה. לאחר תקופה זו עלול המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה או לאשר פיצוי נמוך יותר. במקרים מסוימים, במיוחד אם כבר חלפה שנה ממועד הפגיעה, ימליץ עורך הדין לנפגע לוותר על הגשת התביעה לביטוח הלאומי ולפעול לקבלת מלוא הפיצוי מחברת הביטוח של הגורם האשם בתאונה.

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

קבעתם עם טכנאי בבוקר והוא עדיין "בדרך" בצהריים? תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, המוכר גם כ"חוק הטכנאים", שם קץ לתסכול. לקוחות יקרים, מגיע לכם פיצוי

בשנת 2008 נכנס לתוקף "חוק הטכנאים", תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, מופיע בסעיף 18א של החוק. 

מהי מטרת החוק?

החוק נועד להסדיר את מערכת היחסים בין הצרכן לבין נותני שירות, הנדרשים להגיע לבית הצרכן, לצורך תיקונים או החלפה של מוצר, חיבור או התנתקות משירות וכו'. החוק ביקש להגדיר את זמני ההמתנה לנותני השירות ואת הפיצוי, במקרה איחור או ביטול הגעה.

מהי חשיבות החוק?

בהסכמי התקשרות מול חברה או נותן שירות, רואה החוק את הצרכן כצד חלש יותר, שיש להגן על האינטרסים שלו. בפועל, זו אכן היתה המציאות: נותני השירות הרשו לעצמם לקבוע טווחי הגעה ממושכים ובלתי הגיוניים לביקור טכנאי, שאילצו את הצרכנים להמתין שעות, "מרותקים" לביתם, ולעיתים אף להפסיד יום עבודה שלם. כל זאת, כדי לא לפספס את הרגע בו יגיע הטכנאי.

גם לאחר שנחקק התיקון לחוק ב-2008, חברות שירות שונות מצאו דרכים להתחמק מפיצוי עבור הצרכנים, על ידי ניצול פרצות בחוק, שהתייחסו רק לביקור טכנאי ולא לביקור נציג אחר מטעם נותן השירות, או ניסוחים שלא הגדירו כראוי את כל טווח השירותים עליו מדובר. פרצות אלה תוקנו בשנים שלאחר מכן. 

מהם עיקרי החוק?

החוק המורחב, במתכונתו הנוכחית, מגדיר את חובותיהן של החברות מול הצרכן, התלוי בשירותיהן, ועוסק בעיקר בזמני ההמתנה לנציגי החברה, בפיצוי המגיע לצרכן עקב איחור או ביטול הגעת הנציג, ובסיכול הניסיונות של חברות שונות להתחמק ממתן הפיצוי.

חובת מתן שירות לאחר מכירה

סעיף 18א (א) מגדיר את סמכותו של שר התעשייה, המסחר והתיירות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לחייב כל נותן שירות במתן השירות המוסכם לאחר מכירה, ומגדיר סעיפים בהם יכול השר לקבוע תקנות בחוק: תקופת אחריות לתיקון או החלפת מוצר ללא תשלום, מתן תעודות אחריות ותוכנן, נהלים לגבי מתן שירות בבית הצרכן וכו'.

אחריות על סחורה

סעיף 18א (א'1) – תיקון שהוכנס מאוחר יותר לחוק – עוסק במתן תעודת אחריות על סחורה שנמכרה לצרכן, ומחייב את נותן השירות למסור לצרכן מדבקת אחריות, שתודבק על הסחורה ותייתר את הצורך בהצגת תעודת האחריות עצמה. 

החוק מסייג מצבים בהם הסחורה כוללת מספר זיהוי ייחודי, שאינו מצריך הצגת תעודת אחריות ומאפשר לצרכן לבדוק בכל עיתוי את תוקף האחריות של הסחורה שרכש, בכל אמצעי התקשורת העומדים לרשותו, בחינם.

סעיף 18א (ב') חוזר ומתייחס לסעיפי התקנות שפורטו בסעיף 18א (א') ולסמכות השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות על קביעת תקנון לפני קניה, לקבוע הוראות בנוגע לתקופת אחריות ארוכה יותר מזו שהוגדרה בסעיף 18א (א') ולהגדיר חוזים בהם השירות מותנה בתקינות הסחורה הנמצאת ברשות הצרכן.

הגעת נציג לבית הצרכן

סעיף 18א (ג') עוסק בהגעת נציג החברה לצורך מתן שירות בבית הצרכן. הסעיף מהווה מהפכה של ממש בהתנהלות החברות מול לקוחותיהן. 

הסעיף נחלק למספר תת סעיפים:

סעיף 18א (ג'1) מציין כי אם נדרש ביקור של טכנאי או של נציג מטעם החברה בבית הצרכן, על נותן השירות לתאם את מועד ושעת הביקור מול הצרכן. כדי למנוע פרצות וניסיונות התחמקות שונים של החברות, הוכנס לסעיף זה פירוט לגבי טיב השירות אליו מתייחס החוק, הכולל התקנה או הסרה של סחורה שנותן השירות מכר, השכיר או השאיל, בדיקות תקופתיות במתקני גז ביתיים, הובלת סחורה שמכר נותן השירות וביקורים בהתאם לחוזה מתן שירות בין נותן השירות לצרכן.

בסעיף 18א (ג')(1א) מוגדרות השעות האפשריות לתיאום ביקור בבית הצרכן: בימי חול בין 8:00 ל-19:00 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00 ל-13:00.

משך ההמתנה לנציג או טכנאי

בסעיף 18א (ג'2) מציב החוק שתי אפשרויות בפני נותן השירות. אפשרות אחת היא להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית (הצעה לה רשאי הצרכן לסרב); והשנייה היא להמתין לטכנאי בביתו, בטווח שעות שתואם מראש, שאינו עולה על שעתיים.

דחייה וקביעת מועד חדש

על פי סעיף 18א (ג'3) רשאי נותן השירות לדחות את הביקור, בתנאי שיודיע על כך לצרכן, לא יאוחר מ-20:00, בערב הקודם למועד הביקור; ובתנאי שהדחייה אינה חורגת מפרק הזמן המוגדר בחוק למתן השירות.

פיצוי במקרה איחור או ביטול

סעיף 18א (ד') מחולק לשני תת-סעיפים, המגדירים את גובה הפיצוי, במקרה שנותן השירות הפר את הוראות סעיף 18א (ג'):

סעיף 18א (ד'1) עוסק באיחור של נציג החברה ומגדיר פיצוי בסך 300 שקלים על איחור של שעתיים מעבר לזמן ההמתנה; ופיצוי בסך 600 שקלים על איחור של 3 שעות מעבר לזמן ההמתנה.

סעיף 18א (ד'2) מגדיר פיצוי בסך 300 שקלים על הפרה של עניין הקריאה הטלפונית.

פיצוי חלופי

סעיף 18א (ה') מציין כי נותן השירות רשאי להציע לצרכן (הזכאי לפיצוי) פיצוי אחר, שווה ערך לפיצוי המגיע לו על פי חוק, באמצעות סחורה או שירותים אחרים. אם יעשה כך, מחויב נותן השירות להודיע לצרכן על הפיצוי המוגדר בחוק ועל זכותו לבחור בין השניים.

איחור שאינו ידוע מראש

בסעיף 18א (ו') מסייג החוק מקרים בהם נציג השירות איחר מסיבות שלא היו ידועות מראש לנותן השירות, ולא היה ביכולתו לחזות או למנוע אותן. בנסיבות כאלה, הצרכן לא יהיה זכאי לפיצוי.

לסיכום: אין ספק כי אישור "חוק הטכנאים" והתיקונים הנלווים לו הוביל לשיפור משמעותי ביחסי הכוחות בין הצרכנים לנותני השירות, במיוחד בכל הנוגע לביקורי טכנאי או נציג. התיקון חסך מהצרכנים עוגמת נפש מיותרת ושעות המתנה ממושכות. צרכנים רבים עדיין בוחרים לוותר ולא להתעמת עם נותני השירות. עם זאת, חשוב לדעת כי החוק מגן על זכויות הצרכנים ומאפשר להם לתבוע ולקבל את הפיצוי המגיע להם.

עו"ד ליאת חמו עוסקת בתחום הנזיקין והביטוח.

איזו תוצאה תיחשב כ"הצלחה" בתביעה מול חברת הביטוח? מדוע לחברת הביטוח יש אינטרס להתפשר, במונחי תדמית, זמן וכסף? מיהו עורך הדין האידיאלי לניהול התביעה?

במוחו של כל סטודנט מתחיל למשפטים, ניתן למצוא "תמונה" או סיפור האישי שגרמו לו להגיע לספסל לימודי המשפטים. לכל אחד יש חזון להגשמת הצדק שעליו חלם, ואותו הוא רוצה להשיג בשטח. עם זאת, כמעט כל עורכי הדין יעידו כי גילו במהרה שבחיי היומיום החדשים שלהם במקצוע, הדברים נראים קצת אחרת. 

למעשה, למרות כל החלומות על השגת צדק, עורכי דין רבים מגלים כי ממש כמו בתחומים אחרים  – לא רק בתחום המשפט – אין הצלחה בשיעור 100%. עם זאת, הניסיון המוכח מלמד כי בתביעות פיצויים מול חברות הביטוח, יש אפשרות להגיע להצלחה מלאה. גם אם לא ניתן להגיע ל-100% הצלחה, ניתן להגיע מאוד קרוב לשם.  

איך אפשר להצליח בתביעת פיצוי מול חברות ביטוח? 

ה"סוד" הוא בהבנה כי מעבר לפרמטרים המקצועיים, יש גורמים נוספים שתורמים משמעותית להכרת התחום ולהגדלת סיכויי ההצלחה בתיקים מסוג הזה. מדובר בגורמים שהם נחלתם הכמעט בלעדית של עורכי דין מנוסים מאוד, בעלי ותק רב בתחום.
כך, למשל: עו"ד שעבר תאונת דרכים קשה ומכיר את "הצד השני"; עו"ד שעבד בעבר בחברת ביטוח ולכן הוא מכיר את האופן שבו מתנהלות חברות הביטוח; עו"ד שמתנדב בביטוח הלאומי ולכן מבין לעומק את המערך הבירוקרטי המורכב במישור הזכויות, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975). 

האם כדאי להגיע לפשרה "בכל מחיר"?

ככל שעורכי הדין מטפלים ביותר תיקים, כך הופך המושג "פשרה" או "דרך לפתרון מחלוקת", להיות מושג שגור יותר בחיים המקצועיים. מדובר בפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. עם זאת, גם כאן חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולא להסכים להסדר שהוא פחות מקרוב ל-100% הצלחה. 
כאשר עו"ד טוב נדרש להגיע לפשרה בתיק מסוים, העניין ידיר שינה מעיניו. הוא יגיע לדיון במטרה להשיג את כל מה שלדעתו "מגיע" ללקוח שלו על פי חוק. גם אם עורך הדין בוחר לסיים בפשרה, הוא יכול להצליח להשיג באופן מדויק את כל הרכיבים הרלוונטיים עבור הלקוח.

במקרה שעורך דין טוב ניצב בסיטואציה שבה מצפים ממנו להתפשר, באופן שהלקוח לא יקבל את כל מה שמגיע לו, מחובתו להסביר לצד השני מהו הסיכון שהוא לוקח אם יבחר להגיע לבית המשפט. כך, למשל: עלויות נוספות בגין ריביות והצמדות, תשלומים לעורך דין, הוצאות משפט; וכמובן, הסיכון כי תוצאת המשפט תהיה גרועה יותר עבורו. 

הרצון לסיים את ההתדיינות המשפטית בפשרה רלוונטי רק כאשר ההליך פועל לטובת הלקוחות שאותם מייצג עורך הדין נאמנה. אין להתייחס למושג פשרה בגדר "פשוטו כמשמעו". למעשה, פשרה מאפשרת לחברת הביטוח לייעל את הדיונים, להימנע מהגעה לבית המשפט, מהוצאות מיותרות ומפגיעה בשמה הטוב.

מהו ההיגיון מאחורי הרצון של חברות הביטוח להתפשר?

המציאות מלמדת, כי בתהליך של התדיינות לקראת פשרה, חברות הביטוח יציגו בדרך כלל את הגבול שלהן "בשלבים". בנקודה זו, בא לידי ביטוי היתרון שיש לעורך דין שעבד בעבר בחברות ביטוח. 
קיימת אמנם גישה לפיה לא כדאי לחשוף את כל הקלפים בתחילת הדרך, אבל לעורך דין טוב אין מה להפסיד, כי אין לו מה להסתיר. בסופו של יום, רוב חברות הביטוח יעדיפו לסיים את המחלוקת בהסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. 

לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד 

רבים חושבים בטעות כי לחברת הביטוח "אין מה להפסיד" וכי יש לחברת הביטוח "גב כלכלי" משמעותי וכי לא אכפת לה למשוך את ההליך, בניסיון "לשבור" את התובע. בפועל, לא כך הוא הדבר. האמת רחוקה מכך שנות אור. למעשה, לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד, לרוב אף יותר מאשר ללקוח.

ניהול סיכונים

חשוב להבין, כי ערכו של תיק מחושב לפי הסיכון שאותו לוקחת חברת הביטוח, מבחינת הפיצוי שמגיע בתיק לפי הפסיקה, לפי החוק ולפי נתוני התיק. 
חברת הביטוח יודעת מהו הסיכון המקסימלי שהיא מוכנה לקחת, בהתחשב בכל ההוצאות, שהתובעים בדרך כלל אינם מודעים להן.

עורך דין בעל עבר מקצועי בחברת ביטוח, יודע מהו גובה הסיכון ומהו הגבול עבור חברת הביטוח. הוא יוכל להתייחס לכך בניהול משא ומתן. 

כך, למשל: משרד הח"מ ייצג לאחרונה תובע בתיק סיעוד, מחוץ לכותלי בית המשפט, והצליח להשיג עבורו 100% תשלום פוליסה מלאה, לרבות תשלומים רטרואקטיביים, החזרי פרמיות לתקופה המדוברת, ריבית והוצאות. במקרה זה, חברת הביטוח ביקשה להכיר בפגיעה רק מיום מסוים, אך התובע הצליח להוכיח כי על חברת הביטוח לשלם החזרי פרמיה על שנתיים אחורה לתקופת הביטוח.

תדמית

אחד הדברים החשובים ביותר עבור חברת הביטוח הוא השם הטוב שלה. לכן, יש לחברת הביטוח אינטרס ברור לסיים את המחלוקת מבלי שיהיו בעקבות המחלוקת החלטות של בית המשפט. 

זמן

פשרה מהירה באופן משמעותי מהליך ממושך בביהמ"ש. הפשרה חוסכת לחברת הביטוח זמן יקר, שמתבטא כמובן בחיסכון כלכלי, מאחר שחברת הביטוח נושאת בכל התשלומים. לכן, לחברת הביטוח משתלם יותר לחסוך זמן, גם אם המשמעות היא תשלום גבוה יותר ללקוח.

כך, לדוגמה: תיק נכות מסתיים בדרך כלל כעבור שלוש שנים או ארבע שנים, אך עורך דין בעל ניסיון אישי יוכל לקצר משמעותית את ההליך ולסיים את התיק תוך כשנה. 
זוהי דרך ל-100% הצלחה!

לסיכום: מעבר ליכולות המקצועיות, ההצלחה בתביעות פיצויים מול חברות הביטוח, תלויה גם- ובעיקר בערך המוסף של עורך הדין. לכן, חשוב שכל עורך דין ימצא את הכישורים המאפיינים ומבדילים אותו ואת ה"רוח" הדוחפת אותו וממלאת את מפרשיו. הרוח האמורה מביאה את ההצלחה.  

* עו"ד ליאת חמו מתמחה בדיני נזיקין, ביטוח לאומי ותביעות ביטוח.

** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.