חודש: מאי 2019

מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד מומלץ לפעול במקרים כאלה? מדריך מקיף

רשלנות רפואית – אנו שומעים את המונח הזה פעמים רבות בתקשורת; ולא תמיד מודעים לעובדה שאולי נפלנו בעצמנו קורבן לרשלנות רפואית. כדי לדעת אם יש לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית, מומלץ בחום כי תקראו את המאמר הבא.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נקבעת ביחס לפעולה שרופא סביר היה עושה/ לא עושה. 

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה

באיזה תחומים מקובל לתבוע ברשלנות רפואית?

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה. לצד אלה, רשלנות רפואית נוגעת למעשה לכל סוגי הטיפולים – לרבות אבחון ומתן מידע למטופל, בכל ענף רפואי.

יש להוכיח קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל

מהם התנאים שצריכים להתקיים, כדי שטיפול ייחשב רשלנות רפואית?

על פי החוק, נדרש כי ארבעה תנאים יתקיימו, כדי שטיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית:

– קיום חובת זהירות

– הפרת חובת הזהירות

– נגרם נזק לחולה או למטופל

– יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות

האם רק רופא עלול להתרשל?

רשלנות רפואית מתייחסת לכל הצוות הרפואי – ולאו דווקא לרופא המטפל. רשלנות רפואית כוללת רשלנות מצד אחיות, צוות סניטרי, טכנאים וכל עובד שמגיש למטופל טיפול כלשהו, סיוע רפואי או בדיקה. ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו קיבלתם טיפול (למשל: קופת החולים או בית חולים). זאת, לצד תביעה של אנשי צוות ספציפיים.

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות – ונשען על נורמות הקיימות בקהילה הרפואית, בספרות מקצועית ובקווים מנחים בנוגע לטיפול המדובר. 

אם הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלה – ייחשב השירות לרשלנות רפואית. כלומר: כל מי שפועל בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בזמן הטיפול, או לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול, יסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית. 

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות

מה נקבע בחוק?

בדין הישראלי קיימים מספר חוקים, הנוגעים לרשלנות רפואית. בין החוקים: פקודת הרופאים (1976), חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1981), חוק הפסיכולוגים (1977), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) והנוסח החדש של פקודת נזיקין.

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות. יחד עם זאת – במקרה בו נפטר אדם, בעקבות טיפול רפואי שקיבל, יכולים קרוביו להגיש במקביל תלונה לנציב קובלנות במשרד הבריאות, והן תביעה פלילית בבית משפט. 

בתביעות אזרחיות, המוסד הרפואי נדרש על ידי התובע לשלם פיצוי כספי בגין נזק (או נזקים) – שנגרמו עקב רשלנות רפואית של הרופא ו/או הצוות הרפואי, ממנו קיבל את הטיפול. התביעות מבוססות על דיני הנזיקין.

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות

מה נדרש אפוא מהתובע?

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות. 

קשה להוכיח זאת, בעיקר בשל "קשר שתיקה" הקיים בין רופאים, המתבקשים למסור חוות דעת רפואית. הדרך לעקוף מכשול זה היא באמצעות פנייה למומחים, גם מחוץ לגבולות המדינה; וליווי של עורך דין שעוסק בדיני נזיקין, עם התמחות ברשלנות רפואית.

דוגמאות לעילות תביעה עקב רשלנות רפואית – איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות

אילו תחומים קיימים ברשלנות רפואית?

כאמור, תיתכן קשת רחבה של מחדלים, בכל ענפי הרפואה. בכל מקום בו הופרה חובת הזהירות, המוטלת על הצוות הרפואי, באופן שנגרמו נזקי גוף או נפש – ניתן לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית (נזקים בנפש קשים יותר להוכחה). 

להלן מספר דוגמאות לעילות תביעה, עקב רשלנות רפואית: איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות; הפסקת מתן תרופות – ללא מתן טיפול חלופי או תרופות אחרות; אי מתן הסבר למטופל, בנוגע לטיפול מסוים או מתן הסבר חלקי או לקוי, בכל הנוגע למשמעות הטיפול שיקבל וההשלכות האפשריות של טיפול זה וכו'.

תחומים נוספים, העשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, נוגעים לקשר הרציף של מטופל ורופא. כך, למשל: מחובתו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, בהגיעו לגיל מסוים (למשל: בדיקת ממוגרפיה לנשים, החל מגיל 50; ובדיקת סרטן הערמונית לגברים, בגיל זה). כמו כן, על הרופא לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, כדי לוודא שאין קשר בין תלונת המטופל לבין מחלות גנטיות אפשריות.

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'

כיצד ניתן לקבל את התיק הרפואי?

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'.

נושא חשוב נוסף הוא סעיף ההתיישנות, הקיים בפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה, בגין רשלנות רפואית – עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני. 

קיים היוצא מהכלל בנוגע להתיישנות: תביעות רשלנות רפואית, בהן התובע קטין. במקרים אלה, נספרות שבע שנות ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שבאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. אותו דין חל גם על חולי נפש, שיוכלו להגיש תביעה לרשלנות רפואית רק מהרגע בו יוכרו ככשירים נפשית להגשת התביעה, או שימונה להם אפוטרופוס שיפעל בשמם.

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים ועוד

מה התובע עשוי לקבל?

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים (למשל: הפסד השתכרות בהווה ואף בעתיד); האם יש צורך בסיוע סיעודי – או יהיה צורך בעתיד; האם התובע הפסיד תנאים סוציאליים כלשהם או פנסיה; האם התובע נדרש לדיור מיוחד, אמצעי ניידות, הוצאות רפואיות ועוד.

כמו כן, מתייחס הפיצוי לנזקים שאינם ממוניים: עוגמת נפש וסבל, קיצור תוחלת החיים וכו'. 

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי

מה יש לעשות בפועל?

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי. כמו כן, כאמור: אתם זכאים לדרוש מהמוסד הרפואי כל תיעוד רפואי שנוגע לכם.
כמו כן, נדרשת חוות דעת של רופא מומחה, שיוכיח את הקשר הישיר בין מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.

על אף המשוכות הקיימות, בתי המשפט פועלים בכובד ראש, בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית (לרבות נפשית), העלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים, בחדר ניתוח, בקופת חולים או במעבדה. ביהמ"ש זוכר כי מדובר בגופו של התובע, חייו, בריאותו ועתידו.

לסיכום: אם אתם מרגישים כי קיבלתם טיפול רשלני – זכרו כי יש לכם זכויות – המתבססות, בין היתר, על חוק זכויות החולה. הדברים נלמדים גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 2) בו נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, באשר הוא אדם"; וגם: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו, על גופו ועל חייו".

 

* השתתפה בהכנת הכתבה: ליאור ירדן, כתבת זאפ משפטי

פציעה בתאונת דרכים עלולה לשנות את חיי הנפגע מהקצה אל הקצה. נפגעים רבים בתאונות דרכים אינם מודעים לזכויות הרבות המגיעות להם. מדריך מיצוי זכויות

נפגעתם בתאונת דרכים? ניצבים בפניכם שיקום גופני ממושך והתאוששות רגשית. חשוב שתדעו כי אתם זכאים גם לפיצוי כספי.

בתאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח מי אחראי לתאונה. די בהוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה

מהו הפיצוי המגיע למי שנפגע בתאונת דרכים?

מדובר בפיצוי לא מבוטל, המעוגן בחוק. בשנת 1975 (תשל"ה) נחקק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק קובע זכאות של נפגעי תאונות דרכים ובני משפחתם לפיצוי הולם, בתעריף שנקבע בהתאם לנזק שנגרם ולחומרת הפציעה.

בשונה מתביעות נזיקין, העוסקות בתביעות נזקי גוף, שאינן כתוצאה מתאונת דרכים (למשל: תאונת עבודה, נפילה במקום ציבורי) בהן חלה על הנפגע חובת הוכחת הקשר הישיר בין הפציעה לתאונה – הרי שבתאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח מי אחראי לתאונה. די בהוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה; הפציעה כשלעצמה מהווה עילה מספקת לתביעת הגורם המבטח.

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ההגדרה חלה על "תאונה שאירעה בזמן נסיעה, במהלך תיקון הרכב, חניה, דחיפת הרכב או גרירתו"

איך תוגדר תאונת דרכים?

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ההגדרה חלה על "תאונה שאירעה בזמן נסיעה, במהלך תיקון הרכב, חניה, דחיפת הרכב או גרירתו". כאמור, תביעה לפיצויים יכולה להתבצע באופן מיידי וללא הצורך בהוכחת האחראי לתאונה.

כאשר מדובר בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה (בדרך לעבודה, חזרה ממנה או בזמן העבודה), זכאי הנפגע בתאונת דרכים לקבל קצבת 'נפגע עבודה'

מהן זכויות נפגע בתאונת דרכים?

אדם שנפגע זכאי לקבלת פיצויים ממספר מקורות:

• הגורם המבטח: הכוונה היא לחברת הביטוח בה מבוטח הרכב. בפוליסה קיים כיסוי ביטוח 'חובה'.  במקרה זה, זכאי הנהג ו/או כל נוסע ברכב לקבל פיצויים מחברת הביטוח. במקרה שאין ביטוח כזה, הנוסעים שנפגעו בתאונה זכאים לפיצוי מהקרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, גוף בשם 'קרנית'. (מצב משפטי במקרה שאין פוליסת ביטוח יפורט בהמשך המאמר). 

• המדינה: תשלום הפיצוי מתבצע באמצעות המוסד לביטוח לאומי. אם אדם נפגע בתאונת דרכים שגרמה לו לנכות ואינו מסוגל לשוב לעבודה לתקופה העולה על 91 ימים,  הוא יהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית, קצבה הקבועה בתקנות. 

כאשר מדובר בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה (בדרך לעבודה, חזרה ממנה או בזמן העבודה), זכאי הנפגע בתאונת דרכים לקבל קצבת 'נפגע עבודה', קצבה שנקבעת בהתאם לגובה השכר שהרוויח טרם מועד התאונה ובשני שלבי תביעה – דמי פגיעה עבור היעדרות מעבודה עד 91 ימים בחישוב של 75% משכרו הרבע שנתי טרם מועד התאונה. וכן בהתאם לדרגת הנכות שקבעה לו הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי אשר תחייב בהליך האזרחי בתביעה נגד חברת הביטוח.  

חברת הביטוח בה מבוטח רכבו של הנפגע מפצה את המבוטח בסכום כספי, בהתאם לחומרת פציעתו  ובהתאם לחוות הדעת של הוועדה הרפואית בביטוח לאומי שקבעה את הנכות, בהתאם לנכות שנגרמה לנפגע; ההשלכות של הפציעה, כגון: פגיעה ביכולת להשתכר, עקב אובדן כושר עבודה, כאב וסבל-עוגמת נפש של הנפגע (גם במקרה זה – יש זכאות לקבלת פיצוי כספי), הוצאות רפואיות והחזר נסיעות השתתפות בעזרת צד ג' ועוד.

ישנן זכויות שבאות לידי ביטוי במספר הקלות והטבות, בנוסף לכספים אותם יקבל הנפגע בתאונת דרכים. כך, למשל: כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כולל תשלום אגרה; סיוע בהנגשת מקום המגורים של הנפגע בהתאם למצבו ועוד

איזה זכויות נוספות קיימות בביטוח הלאומי?

ישנן זכויות שאינן באות לידי ביטוי בפיצוי כספי, אלא במספר הקלות והטבות, בנוסף לכספים אותם יקבל הנפגע בתאונת דרכים. כך, למשל: כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כולל תשלום אגרה; סיוע בהנגשת מקום המגורים של הנפגע בהתאם למצבו (למשל: התקנת מעלית, הרחבת הפתח, לצורך מעבר כיסא גלגלים וכו'). הסיוע בא לידי ביטוי במימון ההוצאות הנדרשות לביצוע השינויים במבנה המגורים.

ניתן לראות כי המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם העיקרי והחשוב ביותר לנפגעי תאונות דרכים, העוסק במתן פיצויים בגין הפסדי שכר עקב התאונה והשלכותיה על הנפגע, קבלת טיפול רפואי, התאמת דיור, הוצאות ניוד וכן עוגמת נפש ועזרת הזולת.

גם אם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה ואפילו אם לנפגע לא היה כיסוי ביטוחי הולם – עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצבים אלה, עוברת התביעה לארגון "קרנית"

מהו המצב המשפטי בתאונת "פגע וברח" או כאשר אין פוליסת ביטוח?

גם אם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה ואפילו אם לנפגע לא היה כיסוי ביטוחי הולם – עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצבים אלה, עוברת התביעה לארגון "קרנית" – ארגון שהוא תאגיד ציבורי, שהוקם במיוחד במטרה להבטיח פיצויים לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גופני ו/או נפשי, אך אינו יכול לתבוע חברת ביטוח.

הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים מבלי שיידרש לשלם דמי השתתפות עצמית. הזכויות כוללות אשפוז, רכישת מכשירי עזר רפואיים ו/או תרופות, קבלת סיוע סיעודי בבית וכו'

האם קיימות זכויות נוספות שחשוב להכיר?

לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הזכויות אינן ניתנות רק ע"י הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. למעשה, יש מגוון זכויות – לא כולן כספיות – שמגיעות לנפגע.
כך, למשל: זכויות הניתנות בקופת חולים, בה מבוטח הנפגע. 

הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים מבלי שיידרש לשלם דמי השתתפות עצמית. הזכויות כוללות אשפוז, רכישת מכשירי עזר רפואיים ו/או תרופות, קבלת סיוע סיעודי בבית וכו'. 
הנפגע זכאי לקבל את כל הטיפולים ללא עלות. טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות – וקופת חולים דורשת תשלום עבורם – ישולמו על ידי חברת הביטוח; או על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לסיכום: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שנחקק בשנת 1975, מהווה בהחלט חוק פורץ דרך, בעיקר בשל העובדה שהנפגע אינו נדרש להוכיח את אחריות הנהג השני לתאונה; או כל קשר אחר, בין הנזק שנגרם לו לבין התאונה. משמעות הדבר היא שגם אם הנפגע הוא זה שאחראי לתאונת הדרכים, עדיין הוא יהיה זכאי לקבל פיצויים מהמדינה.

מומלץ וחשוב לכל אדם, שנפגע בתאונת דרכים, להכיר את כל הזכויות המגיעות לו (זכויות כספיות או הקלות והטבות שונות) ולנצל אותן באופן מלא, במיוחד אם מדובר בפגיעה שמשנה לחלוטין את חייו, כפי שהיו לפני הפציעה; משבשת את יכולת ההשתכרות שלו; ואף עלולה לפגוע בעתידו הכלכלי. כדי להכיר לעומק את מלוא הזכויות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני ביטוח לאומי, בעל ניסיון בייצוג נפגעי תאונות דרכים.

עובד שעומד בפני פיטורים על רקע מחלה או מוגבלות כלשהי נמצא בסיטואציה השברירית ביותר האפשרית. איך ניתן להתמודד עם מצב זה?

זה יכול לקרות לכל אחד: תאונה קשה או אירוע רפואי בלתי צפוי, שפתאום גורמים לכם לצאת מנתיב החיים הרגיל. סיטואציה כזאת עלולה לאלץ אתכם לשהות בבית במשך חודשים ארוכים, וגם – לעלות לכם במשרתכם, בדיוק הנקודה השברירית ביותר בחייכם.

על פי החוק בישראל, אסור לפטר עובד בשל המוגבלות שלו, אך אין איסור עקרוני על פיטורי עובד שאינו יכול עוד לבצע את עבודתו. 
בשורות הקרובות נבקש להרחיב מעט בנושא על מנת לכל אותם עובדים חולים, הנמצאים במצב רגיש ביותר, הן מבחינה אישית והן מבחינה תעסוקתית.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר לפטר אדם בשל היותו עובד עם מוגבלות, וזאת בתנאי שאותו עובד כשיר לבצע את עבודתו או שניתן לבצע עבורו התאמות, כדי שיוכל לבצע את אותה עבודה

האם מותר לפטר עובד בשל מחלה או מוגבלות כלשהי?

שלילי. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר לפטר אדם בשל היותו עובד עם מוגבלות, וזאת בתנאי שאותו עובד כשיר לבצע את עבודתו או שניתן לבצע עבורו התאמות, כדי שיוכל לבצע את אותה עבודה. 
יצוין, כי הנטל שמטיל המחוקק על מעסיקים הינו מאוזן. מעסיקים מחויבים לבצע התאמות עבור עובדים מוגבלים, בתנאי שביצוע אותן התאמות לא מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר.

איך מוגדר אדם עם מוגבלות לפי החוק?

ההגדרה המצוינת בחוק רחבה יחסית. החוק מגדיר אדם עם מוגבלות כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבשלה מוגבל התפקוד של אותו אדם באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים.

מעסיק לא נדרש לבצע התאמות, כאשר אלה פוגעות במהות התפקיד או כאשר ביצוע ההתאמות מטיל עליו נטל בלתי סביר בנסיבות העניין

מתי מעסיק לא נדרש לבצע התאמות עבור עובד עם מוגבלות ורשאי לפטרו?

מעסיק לא נדרש לבצע התאמות, כאשר אלה פוגעות במהות התפקיד או כאשר ביצוע ההתאמות מטיל עליו נטל בלתי סביר בנסיבות העניין. 

לעניין זה, יש להתחשב בגורמים כגון עלות ההתאמה למעסיק והטיב שלה, גודל העסק והיקף פעילותו, מספר העובדים בעסק, קיום מקורות מימון חיצוניים לביצוע ההתאמות ועוד.

באופן עקרוני, אין איסור על פיטורים של עובד שנפגע ואיננו יכול עוד לבצע את עבודתו, וזאת בלבד שהחברה נוהגת בו בתום לב ומנסה למצוא לו משרה חלופית מתאימה למצבו

האם מותר לפטר עובד שאיננו כשיר לבצע את עבודתו, למשל כזה שנפגע בתאונה?

באופן עקרוני, אין איסור על פיטורים של עובד שנפגע ואיננו יכול עוד לבצע את עבודתו, וזאת בלבד שהחברה נוהגת בו בתום לב, לא מזדרזת לסיים את העסקתו ׁׁׁעד לבירור מצבו, ולחילופין מנסה למצוא עבורו משרות חלופיות שמתאימות למצבו, ככל שאינו יכול למלא עוד את תפקידו.

לעובד המעוניין לשוב לעבודתו מומלץ בחום להגיש לבית הדין בקשה לסעד זמני מהר ככל האפשר לאחר הפיטורים ולא להתמהמה 

מה יכול לעשות עובד חולה שסבור כי הוא פוטר בניגוד לחוק?

עובד הסבור, כי פוטר בניגוד לחוק, רשאי להגיש תביעה בנושא לבית הדין לעבודה, שעשוי להחזירו לעבודה או לפסוק לו פיצוי כספי על הפיטורים.

לעובד המעוניין לשוב לעבודתו מומלץ בחום להגיש לבית הדין בקשה לסעד זמני מהר ככל האפשר לאחר הפיטורים ולא להתמהמה, וזאת כדי להגדיל את הסיכוי שבית הדין יקבל את בקשתו.

על פי חוק דמי מחלה, מעסיק איננו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה

האם ניתן לפטר עובד שנמצא בימי מחלה?

לחלוטין לא. על פי חוק דמי מחלה, מעסיק איננו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה. אם העובד ממשיך להיות חולה גם לאחר שניצל את ימי המחלה שלו, ניתן באופן עקרוני לפטרו. אולם, המעסיק חייב לעשות זאת בתום לב.

לאמור לעיל, יש להוסיף כי ניתן לפטר עובד למרות היותו חולה וזכאי לימי מחלה אם בטרם היעדרותו  מעבודתו עקב המחלה המעסיק נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים. אופציות אחרות שמאפשרות פיטורים בזמן ימי מחלה: מקום העבודה הפסיק לפעול באופן קבוע או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל.

במקרה בו עובד פוטר חודש וחצי לאחר שנפגע בתאונת עבודה, נקבע כי על המעסיק היה לבדוק אם יש תפקיד אחר המתאים לעובד טרם סיום העסקתו או אם ניתן לבצע עבורו התאמות כדי שיוכל לשוב לתפקידו 

פסקי דין שבהם נדונו פיטורי עובדים חולים או מוגבלים

עובד שפוטר לאחר תאונת עבודה – מקרה שנגע לעובד שפוטר חודש וחצי לאחר שנפגע בתאונת עבודה, בעת שקיבל דמי פגיעה ועדיין לא היה ברור אם יוכל לשוב לעבודתו (סעש 25501-04-14‏ ‏דרור כהן נ' איזוטופ בע"מ). בית הדין קבע, כי העובד פוטר בחוסר תום לב ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בפסק הדין נקבע כי על המעסיק היה לבדוק אם יש תפקיד אחר המתאים לעובד טרם סיום העסקתו או אם ניתן לבצע עבורו התאמות כדי שיוכל לשוב לתפקידו. 

עובדת חולה בסרטן שפוטרה מעבודתה – מקרה שנגע לעובדת שחלתה בסרטן ונעדרה מהעבודה לצורך טיפולים (ס"ע 15697-02-11 מיכל דוד נ' ג'יי.סי.הלת'קר). החברה שבה עבדה החליטה להעבירה לתפקיד אחר, כביכול על רקע חוסר שביעות רצון מתפקודה, ולאחר שסירבה לכך היא פוטרה מעבודתה. בית הדין קבע כי פיטורי העובדת נעשו בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ונבעו מהיעדרויותיה, וזאת מבלי שנעשה כל ניסיון מצד המעסיק לבצע עבורה את ההתאמות הדרושות. בסופו של דבר, הורה בית הדין להשיב את העובדת לתפקידה המקורי. 

טיפ – גם אם רופא תעסוקתי קבע, כי אינכם יכולים לשוב לתפקידכם המקורי, אל תוותרו על האפשרות לדרוש תפקיד אחר בחברה שמתאים למצבכם

טיפים חשובים לעובדים חולים העומדים על סף פיטורים

ראשית, בדקו האם במקום העבודה שלכם יש הסכם קיבוצי. במקרה כזה, ייתכן שקיים מנגנון המגן עליכם, ועשוי למנוע את סיום העסקתכם.

שנית, גם אם רופא תעסוקתי קבע, כי אינכם יכולים לשוב לתפקידכם המקורי, אל תוותרו על האפשרות לדרוש תפקיד אחר בחברה שמתאים למצבכם. המעסיק שלכם חייב לעשות מאמצים מיוחדים ולמצוא עבורכם תפקיד מתאים.

שלישית, גם אם המעסיק נחוש לסיים את העסקתכם, אל תתייאשו. לעיתים ניתן לעצור את הפיטורים בבית הדין לעבודה, באמצעות צו מניעה. 

רביעית, דעו כי לגיל בהקשר זה יש תפקיד מכריע. סיום העסקה של עובדים מבוגרים עשוי להיתקל בהתנגדות רבה יותר, לעומת פיטורי עובדים צעירים. 

כל מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, ובלבד שיוכח קשר סיבתי בין התאונה והנזק הגופני. מה חשוב לדעת כאשר הנפגע הוא קטין?

הולך רגל, ילד בן 13, נפגע ברחוב מרכב נוסע. שמשת הרכב התנפצה, והילד הועף על הכביש וסבל מחבלת ראש ומפגיעות בכל גופו. הוא הובהל לחדר המיון, אושפז למספר ימים ולאחר מכן שוחרר לביתו למנוחה. השנים חולפות ואותו ילד מוצא את עצמו במלחמת התשה מול מערכת הבריאות. תופעות רבות מלוות אותו מאז אותה תאונה; הוא מתלונן על תחושה של זכוכיות הנעוצות בתוך הידיים שלו, על כאבי ראש וסחרחורות, קשיי ריכוז וקושי בלימודים, כאבי גב ומחושים נוספים בכל הגוף. רופאי קופת החולים אליהם הוא פונה משחררים אותו שוב ושוב לביתו, מצויד במרשם לריטלין.

ארבע שנים לאחר אותה תאונה, מגיע הילד, עתה כבר נער, מלווה בהוריו לייעוץ אצל עורך דין. התשאול שהוא עובר לא מותיר מקום לספק: קיים קשר מובהק בין התאונה לבין התופעות הבריאותיות שהן מנת חלקו מאז. למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמי רפואה שונים לאורך התקופה שחלפה מאז התאונה, אף לא אחד מהם חשד שהיא הגורם לכל התופעות. סדרה של בדיקות העלתה שהנער סובל מבלטי דיסק בגבו הנובעים ישירות מהטראומה שעבר, ואף הסתבר שאכן שברי זכוכיות נותרו מאז בתוך גופו.

התיישנות וסיבתיות

על פי החוק, הגשת תביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים כפופה לתקופת התיישנות העומדת על שבע שנים מיום הפגיעה. כך הדבר במקרה של נפגע בוגר. כאשר הנפגע הוא קטין, תקופת ההתיישנות היא זהה, אך שבע השנים הללו נמדדות מהגיעו לגיל 18, ולא מיום הפגיעה.

הסיבה להתייחסות השונה לנפגע קטין לעומת בוגר, נעוצה בנתוניו הפיזיולוגיים של קטין, השונים לחלוטין מאלו של בוגר. בגיל צעיר, כאשר הקטין נמצא עדיין בעיצומו של תהליך הגדילה וההתפתחות, הגוף כלל אינו ערוך להתמודד עם טראומה משמעותית. ברוב המקרים, רק שנים לאחר הטראומה יתחיל הגוף לחוות את השלכותיה.

מאותה סיבה, במקרה של פגיעה בקטין, התייחסות להוכחת הסיבתיות שונה אף היא. במקרה שלהלן, הילד, הוריו ואפילו הרופאים אליהם פנו בשנים שחלפו, כלל לא קישרו את התופעות שחווה לתאונת הדרכים שעבר. עצם התרחשות הפגיעה בגיל צעיר כל כך, צריכה היתה להוות תמרור אזהרה בולט בדרך לחיפוש מקורן של אותן תופעות שבאו לידי ביטוי שנים מאוחר יותר.

פציעה בתאונת דרכים עלולה לשנות את החיים מהקצה אל הקצה. מה כדאי לעשות כאשר איתרע מזלכם, וכיצד תמצו את מלוא זכויותיכם – הכל בכתבה הבאה