רשלנות רפואית: דעו את זכויותיכם
מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד מומלץ לפעול במקרים כאלה? מדריך מקיף
מאת: עו"ד ליאת חמו
רשלנות רפואית – אנו שומעים את המונח הזה פעמים רבות בתקשורת; ולא תמיד מודעים לעובדה שאולי נפלנו בעצמנו קורבן לרשלנות רפואית. כדי לדעת אם יש לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית, מומלץ בחום כי תקראו את המאמר הבא.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית נקבעת ביחס לפעולה שרופא סביר היה עושה/ לא עושה.
באיזה תחומים מקובל לתבוע ברשלנות רפואית?
קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה. לצד אלה, רשלנות רפואית נוגעת למעשה לכל סוגי הטיפולים – לרבות אבחון ומתן מידע למטופל, בכל ענף רפואי.
מהם התנאים שצריכים להתקיים, כדי שטיפול ייחשב רשלנות רפואית?
על פי החוק, נדרש כי ארבעה תנאים יתקיימו, כדי שטיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית:
קיום חובת זהירות
הפרת חובת הזהירות
נגרם נזק לחולה או למטופל
יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם.
האם רק רופא עלול להתרשל?
רשלנות רפואית מתייחסת לכל הצוות הרפואי – ולאו דווקא לרופא המטפל. רשלנות רפואית כוללת רשלנות מצד אחיות, צוות סניטרי, טכנאים וכל עובד שמגיש למטופל טיפול כלשהו, סיוע רפואי או בדיקה. ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו קיבלתם טיפול (למשל: קופת החולים או בית חולים). זאת, לצד תביעה של אנשי צוות ספציפיים.
כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבעים על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות – ונשענים על נורמות הקיימות בקהילה הרפואית, בספרות מקצועית ובקווים מנחים בנוגע לטיפול המדובר.
אם הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלה – ייחשב השירות לרשלנות רפואית. כלומר: כל מי שפועל בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בזמן הטיפול, או לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול, יסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית.
מה נקבע בחוק?
בדין הישראלי קיימים מספר חוקים, הנוגעים לרשלנות רפואית. בין החוקים: פקודת הרופאים (1976), חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1981), חוק הפסיכולוגים (1977), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) והנוסח החדש של פקודת נזיקין.
מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות. יחד עם זאת – במקרה בו נפטר אדם, בעקבות טיפול רפואי שקיבל, יכולים קרוביו להגיש במקביל תלונה לנציב קובלנות במשרד הבריאות, והן תביעה פלילית בבית משפט.
בתביעות אזרחיות, המוסד הרפואי נדרש על ידי התובע לשלם פיצוי כספי בגין נזק (או נזקים) – שנגרמו עקב רשלנות רפואית של הרופא ו/או הצוות הרפואי, ממנו קיבל את הטיפול. התביעות מבוססות על דיני הנזיקין.
מה נדרש אפוא מהתובע?
חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות.
קשה להוכיח זאת, בעיקר בשל "קשר שתיקה" הקיים בין רופאים, המתבקשים למסור חוות דעת רפואית. הדרך לעקוף מכשול זה היא באמצעות פנייה למומחים, גם מחוץ לגבולות המדינה; וליווי של עורך דין שעוסק בדיני נזיקין, עם התמחות ברשלנות רפואית.
אילו תחומים קיימים ברשלנות רפואית?
כאמור, תיתכן קשת רחבה של מחדלים, בכל ענפי הרפואה. בכל מקום בו הופרה חובת הזהירות, המוטלת על הצוות הרפואי, באופן שנגרמו נזקי גוף או נפש – ניתן לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית (נזקים בנפש קשים יותר להוכחה).
להלן מספר דוגמאות לעילות תביעה, עקב רשלנות רפואית: איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות; הפסקת מתן תרופות – ללא מתן טיפול חלופי או תרופות אחרות; אי מתן הסבר למטופל, בנוגע לטיפול מסוים או מתן הסבר חלקי או לקוי, בכל הנוגע למשמעות הטיפול שיקבל וההשלכות האפשריות של טיפול זה וכו'.
תחומים נוספים, העשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, נוגעים לקשר הרציף של מטופל ורופא. כך, למשל: מחובתו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, בהגיעו לגיל מסוים (למשל: בדיקת ממוגרפיה לנשים, החל מגיל 50; ובדיקת סרטן הערמונית לגברים, בגיל זה). כמו כן, על הרופא לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, כדי לוודא שאין קשר בין תלונת המטופל לבין מחלות גנטיות אפשריות.
כיצד ניתן לקבל את התיק הרפואי?
על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'.
נושא חשוב נוסף הוא סעיף ההתיישנות, הקיים בפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה, בגין רשלנות רפואית – עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני.
קיים היוצא מהכלל בנוגע להתיישנות: תביעות רשלנות רפואית, בהן התובע קטין. במקרים אלה, נספרות שבע שנות ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שבאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. אותו דין חל גם על חולי נפש, שיוכלו להגיש תביעה לרשלנות רפואית רק מהרגע בו יוכרו ככשירים נפשית להגשת התביעה, או שימונה להם אפוטרופוס שיפעל בשמם.
מה התובע עשוי לקבל?
גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים (למשל: הפסד השתכרות בהווה ואף בעתיד); האם יש צורך בסיוע סיעודי – או יהיה צורך בעתיד; האם התובע הפסיד תנאים סוציאליים כלשהם או פנסיה; האם התובע נדרש לדיור מיוחד, אמצעי ניידות, הוצאות רפואיות ועוד.
כמו כן, מתייחס הפיצוי לנזקים שאינם ממוניים: עוגמת נפש וסבל, קיצור תוחלת החיים וכו'.
מה יש לעשות, בפועל?
חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי. כמו כן, כאמור: אתם זכאים לדרוש מהמוסד הרפואי כל תיעוד רפואי שנוגע לכם.
כמו כן, נדרשת חוות דעת של רופא מומחה, שיוכיח את הקשר הישיר בין מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.
על אף המשוכות הקיימות, בתי המשפט פועלים בכובד ראש, בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית (לרבות נפשית), העלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים, בחדר ניתוח, בקופת חולים או במעבדה. ביהמ"ש זוכר כי מדובר בגופו של התובע, חייו, בריאותו ועתידו.
לסיכום: אם אתם מרגישים כי קיבלתם טיפול רשלני – זכרו כי יש לכם זכויות – המתבססות, בין היתר, על חוק זכויות החולה. הדברים נלמדים גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 2) בו נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, באשר הוא אדם"; וגם: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו, על גופו ועל חייו".
* באפשרותו של עורך הדין המייצג את התובע לוודא מראש, שבוועדה יהיה נוכח רופא מומחה עם נסיון העונה במדויק לתחום הפגיעה של התובע. יש לנוכחות זו משמעות רבה, מאחר שרק רופא כזה יוכל להעריך את חומרת הפגיעה או המחלה של התובע.
* כאמור, לעורך הדין המייצג יש את הזכות לדבר בשם התובע אם ההתרגשות הכריעה אותו, ולדון בענייניו בפני הוועדה.
* חשוב מאד לעיין בטופס התביעה של המוסד לביטוח לאומי ולוודא שלא חסר אף מסמך שעלול לעכב את מועד התכנסות הוועדה הרפואית, או להטות את הכף בהחלטות על דרגת הנכות שתיקבע לתובע.
* היה והחלטות הוועדה אינן מקובלות על התובע, יוכל להגיש ערעור בפני הועדה הרפואית לעררים. את הערעור יוכל להגיש תובע לנכות כללית שנקבעו לו פחות מ- 80% נכות רפואית, או תובע נכות מעבודה, בגין כל דרגת נכות שנקבעה לו.
* על התובע להגיש את הערעור בכתב לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, בו יפורטו סיבות ונימוקי הערעור. את המסמך יש לשלוח בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה הרפואית.
* הערעור נבחן על ידי הוועדה הרפואית לעררים, אשר מורכבת משניים עד שלושה רופאים.
* החלטות הוועדה לעררים היא סופית ולא ניתן לשנותה, אלא אם מדובר בשאלת חוק. במקרה כזה ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטות ועדת העררים.
למאמר:
צריכים ייעוץ אישי? השאירו פרטים
פוסטים אחרונים
רשלנות רפואית – דעו את זכויותיכם
מאי 16, 2018
אין תגובות
רשלנות רפואית דעו את זכויותיכם רשלנות רפואית: דעו את זכויותיכם מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד
ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת
ועדות רפואיות בביטוח לאומי – כל מה שחשוב לדעת תביעות ביטוח הלאומי מדי יום מתקבלות במוסד לביטוח לאומי מאות תביעות מסוגים שונים, ביניהן גם תביעות להכרה
