רשלנות רפואית: דעו את זכויותיכם

מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד מומלץ לפעול במקרים כאלה? מדריך מקיף

רשלנות רפואית – אנו שומעים את המונח הזה פעמים רבות בתקשורת; ולא תמיד מודעים לעובדה שאולי נפלנו בעצמנו קורבן לרשלנות רפואית. כדי לדעת אם יש לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית, מומלץ בחום כי תקראו את המאמר הבא.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נקבעת ביחס לפעולה שרופא סביר היה עושה/ לא עושה. 

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה

באיזה תחומים מקובל לתבוע ברשלנות רפואית?

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה. לצד אלה, רשלנות רפואית נוגעת למעשה לכל סוגי הטיפולים – לרבות אבחון ומתן מידע למטופל, בכל ענף רפואי.

יש להוכיח קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל

מהם התנאים שצריכים להתקיים, כדי שטיפול ייחשב רשלנות רפואית?

על פי החוק, נדרש כי ארבעה תנאים יתקיימו, כדי שטיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית:

– קיום חובת זהירות

– הפרת חובת הזהירות

– נגרם נזק לחולה או למטופל

– יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות

האם רק רופא עלול להתרשל?

רשלנות רפואית מתייחסת לכל הצוות הרפואי – ולאו דווקא לרופא המטפל. רשלנות רפואית כוללת רשלנות מצד אחיות, צוות סניטרי, טכנאים וכל עובד שמגיש למטופל טיפול כלשהו, סיוע רפואי או בדיקה. ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו קיבלתם טיפול (למשל: קופת החולים או בית חולים). זאת, לצד תביעה של אנשי צוות ספציפיים.

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות – ונשען על נורמות הקיימות בקהילה הרפואית, בספרות מקצועית ובקווים מנחים בנוגע לטיפול המדובר. 

אם הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלה – ייחשב השירות לרשלנות רפואית. כלומר: כל מי שפועל בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בזמן הטיפול, או לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול, יסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית. 

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות

מה נקבע בחוק?

בדין הישראלי קיימים מספר חוקים, הנוגעים לרשלנות רפואית. בין החוקים: פקודת הרופאים (1976), חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1981), חוק הפסיכולוגים (1977), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) והנוסח החדש של פקודת נזיקין.

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות. יחד עם זאת – במקרה בו נפטר אדם, בעקבות טיפול רפואי שקיבל, יכולים קרוביו להגיש במקביל תלונה לנציב קובלנות במשרד הבריאות, והן תביעה פלילית בבית משפט. 

בתביעות אזרחיות, המוסד הרפואי נדרש על ידי התובע לשלם פיצוי כספי בגין נזק (או נזקים) – שנגרמו עקב רשלנות רפואית של הרופא ו/או הצוות הרפואי, ממנו קיבל את הטיפול. התביעות מבוססות על דיני הנזיקין.

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות

מה נדרש אפוא מהתובע?

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות. 

קשה להוכיח זאת, בעיקר בשל "קשר שתיקה" הקיים בין רופאים, המתבקשים למסור חוות דעת רפואית. הדרך לעקוף מכשול זה היא באמצעות פנייה למומחים, גם מחוץ לגבולות המדינה; וליווי של עורך דין שעוסק בדיני נזיקין, עם התמחות ברשלנות רפואית.

דוגמאות לעילות תביעה עקב רשלנות רפואית – איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות

אילו תחומים קיימים ברשלנות רפואית?

כאמור, תיתכן קשת רחבה של מחדלים, בכל ענפי הרפואה. בכל מקום בו הופרה חובת הזהירות, המוטלת על הצוות הרפואי, באופן שנגרמו נזקי גוף או נפש – ניתן לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית (נזקים בנפש קשים יותר להוכחה). 

להלן מספר דוגמאות לעילות תביעה, עקב רשלנות רפואית: איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות; הפסקת מתן תרופות – ללא מתן טיפול חלופי או תרופות אחרות; אי מתן הסבר למטופל, בנוגע לטיפול מסוים או מתן הסבר חלקי או לקוי, בכל הנוגע למשמעות הטיפול שיקבל וההשלכות האפשריות של טיפול זה וכו'.

תחומים נוספים, העשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, נוגעים לקשר הרציף של מטופל ורופא. כך, למשל: מחובתו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, בהגיעו לגיל מסוים (למשל: בדיקת ממוגרפיה לנשים, החל מגיל 50; ובדיקת סרטן הערמונית לגברים, בגיל זה). כמו כן, על הרופא לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, כדי לוודא שאין קשר בין תלונת המטופל לבין מחלות גנטיות אפשריות.

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'

כיצד ניתן לקבל את התיק הרפואי?

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'.

נושא חשוב נוסף הוא סעיף ההתיישנות, הקיים בפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה, בגין רשלנות רפואית – עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני. 

קיים היוצא מהכלל בנוגע להתיישנות: תביעות רשלנות רפואית, בהן התובע קטין. במקרים אלה, נספרות שבע שנות ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שבאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. אותו דין חל גם על חולי נפש, שיוכלו להגיש תביעה לרשלנות רפואית רק מהרגע בו יוכרו ככשירים נפשית להגשת התביעה, או שימונה להם אפוטרופוס שיפעל בשמם.

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים ועוד

מה התובע עשוי לקבל?

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים (למשל: הפסד השתכרות בהווה ואף בעתיד); האם יש צורך בסיוע סיעודי – או יהיה צורך בעתיד; האם התובע הפסיד תנאים סוציאליים כלשהם או פנסיה; האם התובע נדרש לדיור מיוחד, אמצעי ניידות, הוצאות רפואיות ועוד.

כמו כן, מתייחס הפיצוי לנזקים שאינם ממוניים: עוגמת נפש וסבל, קיצור תוחלת החיים וכו'. 

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי

מה יש לעשות בפועל?

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי. כמו כן, כאמור: אתם זכאים לדרוש מהמוסד הרפואי כל תיעוד רפואי שנוגע לכם.
כמו כן, נדרשת חוות דעת של רופא מומחה, שיוכיח את הקשר הישיר בין מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.

על אף המשוכות הקיימות, בתי המשפט פועלים בכובד ראש, בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית (לרבות נפשית), העלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים, בחדר ניתוח, בקופת חולים או במעבדה. ביהמ"ש זוכר כי מדובר בגופו של התובע, חייו, בריאותו ועתידו.

לסיכום: אם אתם מרגישים כי קיבלתם טיפול רשלני – זכרו כי יש לכם זכויות – המתבססות, בין היתר, על חוק זכויות החולה. הדברים נלמדים גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 2) בו נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, באשר הוא אדם"; וגם: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו, על גופו ועל חייו".

 

* השתתפה בהכנת הכתבה: ליאור ירדן, כתבת זאפ משפטי