קטגוריה: עורכת דין ליאת חמו

סובלים מפגיעה נפשית בעקבות השירות בצה"ל? ריכזנו עבורכם שבעה טיפים משפטיים חשובים, שיסייעו לכם במיצוי מלא של זכויותיכם. שימו לב במיוחד להוכחת הקשר הסיבתי

מעוניינים להגיש תביעת סיעוד או אובדן כושר עבודה? למרבה הצער, במקרים רבים חברות הביטוח נוקטות ב"שיטת מצליח" ומנסות לחמוק מתשלום. היו ערניים והיעזרו בייעוץ משפטי

לא מדובר בסוד: חברות הביטוח אינן ממהרות לאשר למבוטחים קבלת קצבת סיעוד, על אף שביולי 2016 השיקה המפקחת על הביטוח דאז, דורית סלינגר, את הרפורמה בביטוח הסיעודי, שמטרתה להקל על המבוטחים ולמנוע מחברות הביטוח "למשוך את הזמן" ולהתנהל בחוסר שקיפות. בפועל, חברות הביטוח מנצלות לא פעם את חוסר הידע של המבוטחים ורבים מהמבוטחים עדיין מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה. 

מה חשוב לדעת?

תחום הביטוח בכלל והביטוח הסיעודי בפרט הוא תחום מורכב. יש מספר דברים שחשוב לדעת:

רצף ביטוחי

עד כניסת רפורמת הסיעוד החדשה לתוקף, מבוטחי קופות החולים היו מכוסים גם בכיסוי סיעודי. הרפורמה שינתה את המצב הקולקטיבי הזה וקבעה כי הפוליסה הסיעודית של קופות החולים תקפה עד חמש שנים; ולאחריה, יכולים המבוטחים להחליט האם להפסיק את פוליסת הסיעוד, האם להמשיך להיות מבוטחים דרך הקופה, או לבטח את עצמם לחמש שנים נוספות דרך חברת ביטוח פרטית. 

בעניין זה, חשוב לדעת כי מבוטחים שמעוניינים להמשיך את פוליסת הביטוח בקופ"ח, צריכים לדווח על כך באופן יזום לקופה, כדי לשמר את הרצף הביטוחי. אי דיווח ו/או מעבר מיידי לחברת ביטוח פרטית, צפוי לבטל את הרצף הביטוחי וייאלץ את המבוטחים למלא הצהרת בריאות חדשה, מה שעלול לבטל את הזכויות שניתנו להם במשך הזמן ו/או לייקר את הפוליסה (בעקבות שינויים בגיל/במצב הבריאותי). 

תביעות רטרואקטיביות

על אף שניתן להגיש תביעת סיעוד, עד שלוש שנים מקרות האירוע, חברות הביטוח נוטות לאשר את קבלת קצבת הסיעוד רק מרגע הגשת התביעה ולא באופן רטרואקטיבי.

לכן, בעת הגשת התביעה לחברת הביטוח, חשוב מאוד לטעון להכרה רטרואקטיבית. מכיוון שלמבוטח אין זכות אוטומטית לבדיקת מומחה מטעם חברת הביטוח, חשוב לעמוד גם על בדיקה וקבלת חוות דעת ממומחה מטעם המבוטח. 

יש להקפיד כי חוות הדעת תינתן על ידי מומחה רלוונטי למצב סיעודי (גריאטרי או פסיכיאטרי). יש חשיבות רבה לסוג המומחה שנותן את חוות הדעת, מאחר שבניגוד למצב סיעודי "פיזי", שבו יש להוכיח כי המבוטח אינו מסוגל לבצע בעצמו 3 מתוך 6 הפעולות היומיומיות (חוסר שליטה על סוגרים נחשב 2 נקודות לעניין זה) – תשוש נפש אינו צריך לעמוד במבחן זה. עבורו, די באסמכתא רפואית שתעיד על כך שבשל מצבו הנפשי הוא אינו מסוגל לבצע פעולות אלה בעצמו ולכן הוא זקוק לעזרה.

תביעה רטרואקטיבית על אובדן כושר עבודה

פוליסות הביטוח, שבהן יש כיסוי אובדן כושר עבודה, מעניקות תשלום לאחר חודשיים. עם זאת, רבים אינם מודעים לכך כי במקרים שבהם רופא תעסוקתי אישר אובדן כושר עבודה מעל 91 ימים, מתקיימת "פרנצ'יזה" – מצב שבו התשלום הרטרואקטיבי מתקצר לחודש (במקום המתנה של חודשיים) ו/או בהתאם לפוליסה שנרכשה.

חריג תאונת דרכים

בפוליסות הביטוח הסיעודי, קיים חריג של תאונת דרכים הנוגד את תקינות המצב הרפואי הקודם. כלומר: אם המצב הסיעודי נגרם כתוצאה מתאונת דרכים, שקרתה שישה חודשים לפני מועד ההצטרפות לפוליסת הביטוח – ייחשב הדבר כחריג לפוליסה, שמפחית את החבות או את היקף הכיסוי ולעיתים אף אינו מכסה את המבוטח.   

בעניין זה, חשוב לדעת כי יש סייג הקובע שהחריג תקף לשנה אחת. כעבור שנה, יכול המבוטח להגיש לחברת הביטוח חוות דעת שאינה בשל החמרה במצב ואינה יוצרת קשר סיבתי בין המצב הסיעודי לתאונת הדרכים, אלא מעידה על מצב רפואי נוסף, שאינו כתוצאה מהפגיעה בתאונת הדרכים. זהו המצב היחיד שבו יכול המבוטח לצאת כשידו על העליונה! 

גובה התגמולים

רבים מהמבוטחים אינם מודעים לכך שגובה הקצבה הסיעודית המגיעה להם נקבע לפי הגיל שבו הצטרפו לפוליסה: הקצבה למבוטח שהצטרף לפני גיל 50 ברוב פוליסות הסיעוד בחברות הביטוח השונות יכולה שתעמוד על תשלום של 5,500 שקלים לחודש; ואילו למבוטח שהצטרף לאחר גיל 50 הקצבה היא 4,500 שקלים. 

גם כאן, חברות הביטוח פועלות לרוב ב"שיטת מצליח" ומשלמות ע"פ הקצבה הנמוכה יותר. לכן, חשוב לבדוק שהקצבה המשולמת היא אכן הקצבה הנכונה לפי מועד הצטרפות ותנאי הפוליסה.

לסיכום: כדי להימנע מעוגמת נפש ומתהליכים משפטיים ארוכים ומתישים, כדאי להכיר את הזכויות השונות ולהיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, עוד לפני הגשת התביעה הראשונה לחברת הביטוח. גם במקרים שבהם חברת הביטוח דוחה את התביעה, כדאי מאוד להיוועץ בעו"ד, לגבי אפשרות הפנייה לערכאות משפטיות. 

עורך הדין יבחן את הנתונים, הגדרות והחרגות הפוליסה ומכלול הכיסויים הביטוחיים המגיעים לתובע, וינסח את כתב התביעה באופן שיכיל את כל הדרישות ולא יאפשר לחברת הביטוח "להתחמק" מהתשלום.

* עו"ד ליאת חמו עוסקת בדיני ביטוח ונזיקין, עובדת חברת ביטוח לשעבר

מי אחראי לנזקי החורף? את מי ניתן לתבוע? ומה חשוב לדעת לפני שפונים לחברת הביטוח?

בעונת החורף הגשומה מתגלים או נגרמים נזקי רטיבות רבים, אם כתוצאה ישירה מהגשמים ואם כתוצאה עקיפה (רטיבות אצל השכן שמחלחלת לדירה אחרת למשל). בשני המקרים ניתן לתבוע מחברת הביטוח לתקן את הנזק ואף לתבוע פיצוי על נזקי הרכוש שנגרמו מהגורם שאחראי למקור הבעיה.

מתי ניתן לתבוע את חברת הביטוח בגין נזקי רכוש כתוצאה מהחורף? 

באופן כללי, האחריות של חברת הביטוח על נזקי החורף נכללת בתנאי הפוליסה הבסיסיים (ללא צורך בפרמיה מיוחדת או מוגדלת) של 'ביטוח מבנה', שהינו ביטוח חובה לכל מי שמעוניין לקחת משכנתא, לרבות נזקים שנגרמו כתוצאה מגשם, שטפון, סערה, שלג ו/או ברד. 

אולם כידוע, חברות הביטוח אינן פילנתרופיות גדולות, ועל כן לא פעם מגיעה התביעה לפתחו של בית המשפט. 

כך למשל, פוליסת הביטוח הסטנדרטית לא מכסה נזקים שנגרמו כתוצאה ממי גשם שחדרו למבנה דרך הגג או הקירות, נזקים שנגרמו כתוצאה מקרה (למשל פיצוץ בצנרת או קיפאון של המים בדודים), ובכלל, ההגדרה של "שיטפון" ו/או "סערה" היא הגדרה שנתונה לפרשנות.

גם כאשר חברת הביטוח נושאת באחריות לפיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה מהחורף, היא תגיש לרוב תביעת שיבוב כנגד צד שלישי שהוא זה שאחראי לטענתה לנזק. כך למשל, אם למרתף של המבוטח נגרם נזק כתוצאה משלוליות ענק, תוכל חברת הביטוח לתבוע את רשות הניקוז, שכן ע"פ חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות (תשי"ח-1957), היא זו שצריכה להיות אחראית לבצע פעולות לניקוז יעיל שימנע את ההצפות באזורים שתחת אחריותה.

התנהלות נכונה מול חברת הביטוח

להתנהלות הנכונה מול חברת הביטוח במקרה של נזק רכוש שנגרם כתוצאה מפגעי החורף, יש חשיבות רבה הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק (אם וכאשר יגיע העניין לכדי תביעה). 

השלב הראשון והחשוב ביותר בתהליך הוא הדיווח לחברת הביטוח על הנזק. לאחר קבלת הדיווח חברת הביטוח תשלח שמאי מטעמה (ללא עלות מצד המבוטח), כדי שיאתר את מקור הנזק, יאתר את מי שאחראי לנזק, יוודא שהנזק נגרם כתוצאה מפגעי החורף ויעריך את העלות הכספית הנדרשת לתיקון הנזק.

בדרך כלל, כדי שהמבוטח לא ייאלץ להמתין עד שהגורם לנזק יאותר וישלם, חברת הביטוח מאפשרת לו להפעיל את פוליסת הביטוח (עם תשלום השתתפות עצמית) והיא זו שמתקנת וסופגת את הנזק. לאחר שמאותר האחראי לנזק, 

חברת הביטוח תבוא בשיבוב אל מקור הנזק ותתבע ממנו את כל העלויות.

בלי שהשמאי יעריך את עלות הנזק, לא ניתן יהיה לדעת על כמה לתבוע, ובלי שהשמאי יאתר את מקור הנזק לא ניתן יהיה לדעת את מי לתבוע (כך למשל אם מקור הרטיבות הוא מהדירה שמעל ייתכן שהגורם האחראי הוא הקבלן). 

אשם תורם

לדיווח על הנזק לחברת הביטוח בסמוך ככל האפשר לקרות הנזק ולהגעת השמאי מטעמם, יש חשיבות גם מבחינה משפטית, שכן בדומה לכל תביעה נזיקית אחרת, על התובע להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מפגעי החורף וכי לא ניתן היה למנוע את הנזק.  

כך למשל, במקרים בהם המבוטח לא מודיע על הנזק מיידית לחברת הביטוח ומזמין שמאי מטעמו, יכולה חברת הביטוח לטעון שהנזק החמיר כתוצאה מכך שהשמאי לא הגיע/ הגיע באיחור, ובחלק מהמקרים גם ביהמ"ש רואה בכך אשם תורם.  

כוח עליון

נזק שנגרם כתוצאה מכוח עליון, בדרך כלל מוחרג בפוליסת ביטוח הדירה. אך מהו כוח עליון? 

הפוליסה הסטנדרטית מכסה כאמור נזקי סערה ו/או שיטפון, אך מושגים אלו אינם מוגדרים באופן חד משמעי ועל כן יש לא מעט מחלוקות בעניין זה. 

כך למשל, ברוב המקרים כדי לקבוע האם הנזק הוא כתוצאה מסערה, יבדקו חברות הביטוח עם השירות המטאורולוגי מה היתה עוצמת הרוחות בקרות האירוע כדי לקבוע אם אכן מדובר בסערה או לא. בפועל, אם עוצמת הרוח היתה בדרגה נמוכה, חברת הביטוח תטען שלא מדובר בסערה. אך אם עוצמת הרוח היתה בדרגה גבוהה, תטען חברת הביטוח שלא מדובר בסערה אלא בסופה (שהיא בגדר כוח עליון ועל כן לא חורגת מהפוליסה).

היקף הפיצוי

על פניו, חברת הביטוח אמורה לכסות את הנזק הספציפי שנגרם כתוצאה ישירה מהאירוע התאונתי (פגעי החורף במקרה הזה), אולם לא פעם הנזק גורר הוצאות נלוות ואז מתגלעת מחלוקת. כך למשל, אם כתוצאה מפיצוץ בצנרת הניקוז שנגרם כתוצאה מפגעי החורף, נפגעו חלק מהרצפות (בלטות) – חברת הביטוח תבקש לכסות רק את עלות הבלטות שנפגעו, בעוד שהמבוטח ייאלץ להחליף שטח גדול של ריצוף – אם כתוצאה מהצורך לתקן את הצנרת ואם כתוצאה מכך שלא ניתן למצוא ריצוף דומה לזה שנפגע. 

המחלוקת שעוסקת בשאלה האם חברת הביטוח צריכה לשלם על כל הנזק שנגרם או רק על הנזק הספציפי, הגיעה לא פעם לערכאות משפטיות. ברוב המקרים העניין נסגר בפשרה בין הצדדים, אך במקרים שבהם הוא מגיע לביהמ"ש, ניתן לראות כי המגמה היא לבוא לטובת המבוטח, שמבחינתו רכש פוליסת ביטוח לכיסוי הנזק.

לסיכום, בכל מקרה שבו נגרם נזק לרכוש כתוצאה מפגעי החורף, חשוב לתעד את הנזקים ולדווח על כך לחברת הביטוח סמוך ככל האפשר לקרות הנזק. בכל מקרה, כדי שתוכלו לקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם – מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום דיני הנזיקין.

* הכותבת היא עו"ד, עוסקת בדיני ביטוח ונזיקין, עובדת חברת ביטוח לשעבר

** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

תביעה להכרה בנכות בביטוח הלאומי היא הליך המורכב ממספר שלבים, כאשר המשמעותי מביניהם הוא התייצבות בפני ועדה רפואית המתכנסת כדי לבחון את מצב התובע וללא היערכות נכונה עלולות מסקנות הוועדה להיות הרות גורל

מדי יום מתקבלות במוסד לביטוח לאומי מאות תביעות מסוגים שונים, ביניהן גם תביעות להכרה בנכות עקב מחלה או פגיעה. תביעה להכרה בנכות בביטוח הלאומי היא הליך המורכב ממספר שלבים, כאשר המשמעותי מביניהם הוא התייצבות בפני ועדה רפואית המתכנסת כדי לבחון את מצב התובע, לבדוק את התיעוד הרפואי שמסר לה, ובסופו של דבר מקבלת ועדה זו החלטות הרות גורל לעתיד התובע ולכן חשוב מאוד להגיע אליהן מוכנים.

עו"ד ליאת חמו, המתמחה בתחום דיני הנזיקין והביטוח, מסבירה בכתבת הוידאו מה אמור לעשות אדם שעבר תאונת עבודה שמונעת ממנו לעבוד – בין אם הינו שכיר ובין אם הינו עצמאי.

חשוב לזכור שללא היערכות נכונה עלולות מסקנות הוועדה להיות הרות גורל לתובע – לכן במידה ואתם עומדים לפני ועדה רפואית בביטוח הלאומי חשוב מאוד לפני להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.

עו"ד ליאת חמו עוסקת בנזיקין ותאונות, תביעות ביטוח, דיני עבודה ומשפחה.
טלפון: 050-4385882
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

יותר זול ומהיר מהליך שיפוטי, הצדדים קובעים את זהות המגשר ויכולים לפרוש בכל שלב – כל הסיבות מדוע כדאי לפנות לגישור, במקום לבית המשפט

אופיו של הליך הגישור רך יותר, מכיל והרבה פחות פוגעני (אילוסטרציה: ShutterStock)

 

בשנים האחרונות, שומעים כמעט מכל עבר את המונח גישור: גישור במשפחה, גישור בין יריבים בעולם העסקי או גישור בעבודה. נראה כי בעת הזו כולם בוחרים לסיים סכסוכים בגישור, במקום לנהל הליכים ממושכים ויקרים בבית המשפט.

מהו גישור? מדוע כדאי לפנות לגישור? מהם יתרונותיו? בשורות הבאות, נציג מספר נקודות בהן הליך גישור עדיף על פני התדיינות בבית המשפט.

1. מיקוד מקסימלי בפתרון הסכסוך

בשונה מהליכים משפטיים רגילים, שבהם לעיתים עולה הרושם (למרבה הצער) כי מטרת הצדדים היא לקיים את הסכסוך – לשם הסכסוך, הרי שמטרת הגישור היא פתרון הסכסוך. זהו היעד שנמצא במוקד תשומת הלב של ההליך. ההליך מכוון למימוש יעד זה.

2. הצדדים מנהלים דו-שיח לפתרון

בניגוד להליך משפטי רגיל, שבו הצדדים מתכתשים זה עם זה, אופיו של הליך הגישור רך יותר, מכיל והרבה פחות פוגעני. התפיסה העומדת במוקד ההליך היא כי הצדדים מקדמים את השגת הפתרון בעצמם, באמצעות דו-שיח שמתנהל ביניהם ולא בצעדים אגרסיביים.

זאת ועוד: הליך הגישור הוא הליך גמיש יותר מהליך שיפוטי. בשונה מהליך שיפוטי, שחייב להתנהל על פי דיני הראיות באופן דקדקני, בהליך גישור ניתן להגיע לפתרון מוסכם גם כשאין הסכמה לגבי עובדות המקרה או כשאין ראיות חד-משמעיות.

3. המגשר "רק" מסייע – ואין לו סמכות הכרעה

לעיתים, במהלך ניהול הליכים משפטיים עולה חשש כי השופט מחזיק בדעה מוקדמת כלפי אחד הצדדים או שהוא מצוי בניגוד עניינים, מה שעלול לגרום להכרעה לטובת צד כלשהו באופן מוטה. 
בהליך גישור, לא יכול להתעורר חשש כזה, מהסיבה הפשוטה שלמגשר כלל אין סמכות הכרעה. המגשר הוא זה שמסייע בניהול הדיאלוג בין הצדדים ויכול להציע להם הצעות לפתרון, אך הוא אינו מקבל החלטות.

4. הצדדים קובעים את זהות המגשר

אחד מעקרונות הגישור הוא שהגישור מבוסס על הסכמת הצדדים באופן מוחלט. כפועל יוצא מכך, הצדדים הם אלה שקובעים מי יהיה המגשר וקובעים איך יתנהל הגישור ומה יהיו כללי המשחק.

5. הליך הגישור ניתן להפסקה בכל שלב

לא מרוצים מהליך הגישור? תוכלו לפרוש מההליך בכל שלב. ההליך עצמו מתנהל בהסכמת הצדדים בלבד. אם אחד הצדדים אינו מעוניין בהמשך הגישור, הוא רשאי לעזוב את הגישור. לעומת זאת, בהליך משפטי רגיל, הפסקת ההליך בלתי אפשרית בחלק מהמקרים או בעייתית מאוד במקרים אחרים. הפסקת ההליך עלולה לגבות מחירים יקרים.

האופי של הליך הגישור והעובדה שהצדדים למעשה מניעים את ההליך ומגיעים בעצמם להסדר – יוצרים אצלם רצון ומחויבות גבוהה (אילוסטרציה: ShutterStock)

 

6. הצדדים קובעים את התוצאה הסופית

בשונה מהליך משפטי, שבו הצדדים יודעים איך הם נכנסים, אך לא איך הם יוצאים – בהליך גישור, הגורל של הצדדים נתון בידיהם, מה שמנטרל את אלמנט חוסר הוודאות הקיים בהליך שיפוטי.

7. לא חוסם אלטרנטיבות אחרות

אם הצדדים מצליחים לסיים את הסכסוך ביניהם בהסכמה, נחתם ביניהם הסדר גישור, שאותו ניתן להביא לאישור של בית המשפט. עם זאת, במקרה שהצדדים אינם משיגים הסדר בהליך גישור, הם יכולים לבחור לנהל את ההליך במסגרות אחרות (בבוררות או בבית המשפט).

8. הליך חסוי לחלוטין

בשונה מהליך שיפוטי רגיל, שחשוף לעין הציבור – להוציא מקרים חריגים – הליך גישור הוא הליך חסוי וסודי. במסגרת ההליך, מתחייב המגשר כי לא ישתמש במידע שיימסר לו על ידי הצדדים למטרה אחרת, פרט לגישור עצמו.

בנוסף, הצדדים לגישור מתחייבים שהחומרים שייחשפו אליהם במסגרת ההליך לא יימסרו על ידם לבית המשפט, ככל שיבחרו לנהל הליך משפטי לאחר הגישור. צד להליך אינו רשאי להזמין מגשר למסור עדות בעניין שעלה במסגרת הליך הגישור.

9. חוסך הרבה זמן וכסף

מאחר שהליך גישור מתמקד בפתרון הסכסוך בין הצדדים, ההליך הרבה יותר אפקטיבי מהליך משפטי המתנהל בבית המשפט. לרוב, הליכי גישור מסתיימים תוך (יחסית) מעט פגישות. זאת, בשונה מהליך בבית המשפט, העלול להימשך שנים. החיסכון הגדול בזמן עשוי לחסוך משאבים כספיים ניכרים, הכוללים שכר טרחה לעורכי דין, אגרות, תשלומים על חוות דעת ועוד.

10. הצדדים יותר מחויבים להליך

האופי של הליך הגישור והעובדה שהצדדים למעשה מניעים את ההליך ומגיעים בעצמם להסדר – יוצרים אצלם רצון ומחויבות גבוהה. זאת, לעומת הליך משפטי שבו מושגת פעמים רבות הכרעה, שכל הצדדים אינם שלמים איתה.

לסיכום: גישור הוא הליך שונה לחלוטין מהליך שיפוטי. גישור טומן בחובו יתרונות עצומים לצדדים. בין היתרונות, ניתן למנות את העובדה שמוקד תשומת הלב של הצדדים נעוץ בפתרון הסכסוך, במקום בקיום הסכסוך; הצדדים אינם מתכתשים זה עם זה, אלא מנהלים דו-שיח קונסטרוקטיבי; הצדדים קובעים את זהות המגשר ואת כללי המשחק של ההליך.

בנוסף, הליך הגישור ניתן להפסקה בכל עת. הצדדים למעשה מכריעים כיצד ההליך יסתיים – מה שמנטרל את אלמנט חוסר-הוודאות הקיים בהליך משפטי רגיל.

זאת ועוד: הליך הגישור אינו סותם את הגולל על הכרעה בערכאות אחרות; ההליך סודי לחלוטין וחוסך הרבה זמן וכסף לצדדים. נוסף על כך, בשל אופי הגישור, הצדדים המעורבים בגישור מגלים מחויבות גבוהה יותר לביצועו.

• עו"ד ליאת חמו, בעלת משרד, נותנת ייעוץ בתחומי משפט רבים ומתמחה בעיקר בדיני נזיקין וביטוח.

טלפון ליצירת קשר: 0539380426

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

'תאונת עבודה' או 'פגיעת עבודה' מוגדרת כתאונה שנגרמה בשל העבודה ובמסגרתה (אילוסטרציה : ShutterStock)

 

עשרות תאונות עבודה מתרחשות מדי שנה בישראל, אך רבים מהנפגעים אינם מודעים כלל לזכויות המגיעות להם, ובוודאי שאינם פועלים למיצוין. החלטות הנוגעות לתביעה, כגון עיתוי הגשתה והגוף מולו היא תוגש, עשויות להתברר כמכריעות בכל הנוגע להיקף הפיצוי שיקבל הנפגע.

'תאונת עבודה' או 'פגיעת עבודה' מוגדרת כתאונה שנגרמה בשל העבודה ובמסגרתה, כולל פגיעה או תאונת דרכים בדרך אל העבודה, במהלכה או בחזרה ממנה. בהגדרה זו נכללים גם מקרים של מחלת מקצוע, שהיא מחלה שנגרמה בשל אופי העבודה.

נפגעתם? קיבלתם!

כל עובד – שכיר או עצמאי – מבוטח בביטוח הלאומי למקרה של תאונות עבודה וזכאי לפיצוי במקרה של אובדן הכנסה בעקבות פגיעת עבודה. במסגרת פיצוי זה מובטחים לכל נפגע שלושה רכיבי פיצוי:
1. הוצאות הטיפול הרפואי לו נזקק בעקבות הפגיעה.
2. דמי פגיעה – פיצוי על אובדן ההכנסה בתקופה בה נזקי הפגיעה לא מאפשרים חזרה לעבודה, תקופה שמשכה ייקבע על פי החלטת רופא, ולא יעלה על שלושה חודשים.
3. קצבת נכות – במקרים בהם נותרה נכות בעקבות הפגיעה ובהתאם לבדיקה ולהחלטת הוועדה הרפואית.

על מנת לקבל את הפיצויים הללו, על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי את טפסי התביעה המתאימים ולצרף את כל המסמכים הנדרשים על פי תקנות המוסד.

אם גורם הפגיעה הוא רשלנות המעסיק, ניתן לתבוע את המעסיק עצמו וכן את חברת הביטוח שלו (אילוסטרציה : ShutterStock)

 

לא על הביטוח הלאומי לבדו

במקביל להגשת התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, יכול הנפגע להגיש תביעת נזיקין נוספת, מול הגורם האחראי לתאונה. בניגוד לתביעה מהסוג הראשון בה כל שנדרש הוא להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק הגופני, בתביעת נזיקין יש להוכיח גם את אשמת הנתבע.

אם גורם הפגיעה הוא רשלנות המעסיק, ניתן לתבוע את המעסיק עצמו וכן את חברת הביטוח שלו. אם הפגיעה נגרמה בשל רשלנות של עובד אחר, ניתן לתבוע את העובד, את המעסיק שאחראי עליו ואת חברת הביטוח שלו. כאשר מדובר בתאונת דרכים, התביעה תיעשה מול חברת הביטוח של הנהג הפוגע.

אין כפל פיצויים

לעומת הפיצויים מתביעת הנזיקין שתהליך קבלתם עלול להתארך ולכלול חקירות, תשאולים והתנגדויות מצד חברות הביטוח, הפיצויים מטעם הביטוח הלאומי מתקבלים מידית. כך יכול הנפגע לכלכל את עצמו ולכסות את הוצאותיו הרפואיות בתקופה בה נבצר ממנו לחזור לעבוד עקב הפגיעה.

החוק אינו מאפשר לנפגע לקבל כפל פיצויים: אם ייקבע בבית המשפט כי הנתבע הוא זה שישלם פיצויים לנפגע, הפיצויים שכבר שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי ינוכו מהסכום שנפסק לטובתו.

אחרי הפגיעה – צעד צעד

אם נפגעתם פגיעת עבודה, גשו מידית לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום. במסגרת ייעוץ זה תוכלו להבין ביחד ובהתאם לתנאי המקרה, אילו הליכים כדאי לקדם ובאיזה אופן על מנת להגיע למיצוי מקסימלי של הזכויות המגיעות לכם.

ככלל, כדאי להגיש את התביעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה וקרוב ככל האפשר למועד התרחשותה. לאחר תקופה זו עלול המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה או לאשר פיצוי נמוך יותר. במקרים מסוימים, במיוחד אם כבר חלפה שנה ממועד הפגיעה, ימליץ עורך הדין לנפגע לוותר על הגשת התביעה לביטוח הלאומי ולפעול לקבלת מלוא הפיצוי מחברת הביטוח של הגורם האשם בתאונה.

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

קבעתם עם טכנאי בבוקר והוא עדיין "בדרך" בצהריים? תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, המוכר גם כ"חוק הטכנאים", שם קץ לתסכול. לקוחות יקרים, מגיע לכם פיצוי

בשנת 2008 נכנס לתוקף "חוק הטכנאים", תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, מופיע בסעיף 18א של החוק. 

מהי מטרת החוק?

החוק נועד להסדיר את מערכת היחסים בין הצרכן לבין נותני שירות, הנדרשים להגיע לבית הצרכן, לצורך תיקונים או החלפה של מוצר, חיבור או התנתקות משירות וכו'. החוק ביקש להגדיר את זמני ההמתנה לנותני השירות ואת הפיצוי, במקרה איחור או ביטול הגעה.

מהי חשיבות החוק?

בהסכמי התקשרות מול חברה או נותן שירות, רואה החוק את הצרכן כצד חלש יותר, שיש להגן על האינטרסים שלו. בפועל, זו אכן היתה המציאות: נותני השירות הרשו לעצמם לקבוע טווחי הגעה ממושכים ובלתי הגיוניים לביקור טכנאי, שאילצו את הצרכנים להמתין שעות, "מרותקים" לביתם, ולעיתים אף להפסיד יום עבודה שלם. כל זאת, כדי לא לפספס את הרגע בו יגיע הטכנאי.

גם לאחר שנחקק התיקון לחוק ב-2008, חברות שירות שונות מצאו דרכים להתחמק מפיצוי עבור הצרכנים, על ידי ניצול פרצות בחוק, שהתייחסו רק לביקור טכנאי ולא לביקור נציג אחר מטעם נותן השירות, או ניסוחים שלא הגדירו כראוי את כל טווח השירותים עליו מדובר. פרצות אלה תוקנו בשנים שלאחר מכן. 

מהם עיקרי החוק?

החוק המורחב, במתכונתו הנוכחית, מגדיר את חובותיהן של החברות מול הצרכן, התלוי בשירותיהן, ועוסק בעיקר בזמני ההמתנה לנציגי החברה, בפיצוי המגיע לצרכן עקב איחור או ביטול הגעת הנציג, ובסיכול הניסיונות של חברות שונות להתחמק ממתן הפיצוי.

חובת מתן שירות לאחר מכירה

סעיף 18א (א) מגדיר את סמכותו של שר התעשייה, המסחר והתיירות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לחייב כל נותן שירות במתן השירות המוסכם לאחר מכירה, ומגדיר סעיפים בהם יכול השר לקבוע תקנות בחוק: תקופת אחריות לתיקון או החלפת מוצר ללא תשלום, מתן תעודות אחריות ותוכנן, נהלים לגבי מתן שירות בבית הצרכן וכו'.

אחריות על סחורה

סעיף 18א (א'1) – תיקון שהוכנס מאוחר יותר לחוק – עוסק במתן תעודת אחריות על סחורה שנמכרה לצרכן, ומחייב את נותן השירות למסור לצרכן מדבקת אחריות, שתודבק על הסחורה ותייתר את הצורך בהצגת תעודת האחריות עצמה. 

החוק מסייג מצבים בהם הסחורה כוללת מספר זיהוי ייחודי, שאינו מצריך הצגת תעודת אחריות ומאפשר לצרכן לבדוק בכל עיתוי את תוקף האחריות של הסחורה שרכש, בכל אמצעי התקשורת העומדים לרשותו, בחינם.

סעיף 18א (ב') חוזר ומתייחס לסעיפי התקנות שפורטו בסעיף 18א (א') ולסמכות השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות על קביעת תקנון לפני קניה, לקבוע הוראות בנוגע לתקופת אחריות ארוכה יותר מזו שהוגדרה בסעיף 18א (א') ולהגדיר חוזים בהם השירות מותנה בתקינות הסחורה הנמצאת ברשות הצרכן.

הגעת נציג לבית הצרכן

סעיף 18א (ג') עוסק בהגעת נציג החברה לצורך מתן שירות בבית הצרכן. הסעיף מהווה מהפכה של ממש בהתנהלות החברות מול לקוחותיהן. 

הסעיף נחלק למספר תת סעיפים:

סעיף 18א (ג'1) מציין כי אם נדרש ביקור של טכנאי או של נציג מטעם החברה בבית הצרכן, על נותן השירות לתאם את מועד ושעת הביקור מול הצרכן. כדי למנוע פרצות וניסיונות התחמקות שונים של החברות, הוכנס לסעיף זה פירוט לגבי טיב השירות אליו מתייחס החוק, הכולל התקנה או הסרה של סחורה שנותן השירות מכר, השכיר או השאיל, בדיקות תקופתיות במתקני גז ביתיים, הובלת סחורה שמכר נותן השירות וביקורים בהתאם לחוזה מתן שירות בין נותן השירות לצרכן.

בסעיף 18א (ג')(1א) מוגדרות השעות האפשריות לתיאום ביקור בבית הצרכן: בימי חול בין 8:00 ל-19:00 ובימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00 ל-13:00.

משך ההמתנה לנציג או טכנאי

בסעיף 18א (ג'2) מציב החוק שתי אפשרויות בפני נותן השירות. אפשרות אחת היא להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית (הצעה לה רשאי הצרכן לסרב); והשנייה היא להמתין לטכנאי בביתו, בטווח שעות שתואם מראש, שאינו עולה על שעתיים.

דחייה וקביעת מועד חדש

על פי סעיף 18א (ג'3) רשאי נותן השירות לדחות את הביקור, בתנאי שיודיע על כך לצרכן, לא יאוחר מ-20:00, בערב הקודם למועד הביקור; ובתנאי שהדחייה אינה חורגת מפרק הזמן המוגדר בחוק למתן השירות.

פיצוי במקרה איחור או ביטול

סעיף 18א (ד') מחולק לשני תת-סעיפים, המגדירים את גובה הפיצוי, במקרה שנותן השירות הפר את הוראות סעיף 18א (ג'):

סעיף 18א (ד'1) עוסק באיחור של נציג החברה ומגדיר פיצוי בסך 300 שקלים על איחור של שעתיים מעבר לזמן ההמתנה; ופיצוי בסך 600 שקלים על איחור של 3 שעות מעבר לזמן ההמתנה.

סעיף 18א (ד'2) מגדיר פיצוי בסך 300 שקלים על הפרה של עניין הקריאה הטלפונית.

פיצוי חלופי

סעיף 18א (ה') מציין כי נותן השירות רשאי להציע לצרכן (הזכאי לפיצוי) פיצוי אחר, שווה ערך לפיצוי המגיע לו על פי חוק, באמצעות סחורה או שירותים אחרים. אם יעשה כך, מחויב נותן השירות להודיע לצרכן על הפיצוי המוגדר בחוק ועל זכותו לבחור בין השניים.

איחור שאינו ידוע מראש

בסעיף 18א (ו') מסייג החוק מקרים בהם נציג השירות איחר מסיבות שלא היו ידועות מראש לנותן השירות, ולא היה ביכולתו לחזות או למנוע אותן. בנסיבות כאלה, הצרכן לא יהיה זכאי לפיצוי.

לסיכום: אין ספק כי אישור "חוק הטכנאים" והתיקונים הנלווים לו הוביל לשיפור משמעותי ביחסי הכוחות בין הצרכנים לנותני השירות, במיוחד בכל הנוגע לביקורי טכנאי או נציג. התיקון חסך מהצרכנים עוגמת נפש מיותרת ושעות המתנה ממושכות. צרכנים רבים עדיין בוחרים לוותר ולא להתעמת עם נותני השירות. עם זאת, חשוב לדעת כי החוק מגן על זכויות הצרכנים ומאפשר להם לתבוע ולקבל את הפיצוי המגיע להם.

עו"ד ליאת חמו עוסקת בתחום הנזיקין והביטוח.

איזו תוצאה תיחשב כ"הצלחה" בתביעה מול חברת הביטוח? מדוע לחברת הביטוח יש אינטרס להתפשר, במונחי תדמית, זמן וכסף? מיהו עורך הדין האידיאלי לניהול התביעה?

במוחו של כל סטודנט מתחיל למשפטים, ניתן למצוא "תמונה" או סיפור האישי שגרמו לו להגיע לספסל לימודי המשפטים. לכל אחד יש חזון להגשמת הצדק שעליו חלם, ואותו הוא רוצה להשיג בשטח. עם זאת, כמעט כל עורכי הדין יעידו כי גילו במהרה שבחיי היומיום החדשים שלהם במקצוע, הדברים נראים קצת אחרת. 

למעשה, למרות כל החלומות על השגת צדק, עורכי דין רבים מגלים כי ממש כמו בתחומים אחרים  – לא רק בתחום המשפט – אין הצלחה בשיעור 100%. עם זאת, הניסיון המוכח מלמד כי בתביעות פיצויים מול חברות הביטוח, יש אפשרות להגיע להצלחה מלאה. גם אם לא ניתן להגיע ל-100% הצלחה, ניתן להגיע מאוד קרוב לשם.  

איך אפשר להצליח בתביעת פיצוי מול חברות ביטוח? 

ה"סוד" הוא בהבנה כי מעבר לפרמטרים המקצועיים, יש גורמים נוספים שתורמים משמעותית להכרת התחום ולהגדלת סיכויי ההצלחה בתיקים מסוג הזה. מדובר בגורמים שהם נחלתם הכמעט בלעדית של עורכי דין מנוסים מאוד, בעלי ותק רב בתחום.
כך, למשל: עו"ד שעבר תאונת דרכים קשה ומכיר את "הצד השני"; עו"ד שעבד בעבר בחברת ביטוח ולכן הוא מכיר את האופן שבו מתנהלות חברות הביטוח; עו"ד שמתנדב בביטוח הלאומי ולכן מבין לעומק את המערך הבירוקרטי המורכב במישור הזכויות, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975). 

האם כדאי להגיע לפשרה "בכל מחיר"?

ככל שעורכי הדין מטפלים ביותר תיקים, כך הופך המושג "פשרה" או "דרך לפתרון מחלוקת", להיות מושג שגור יותר בחיים המקצועיים. מדובר בפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. עם זאת, גם כאן חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולא להסכים להסדר שהוא פחות מקרוב ל-100% הצלחה. 
כאשר עו"ד טוב נדרש להגיע לפשרה בתיק מסוים, העניין ידיר שינה מעיניו. הוא יגיע לדיון במטרה להשיג את כל מה שלדעתו "מגיע" ללקוח שלו על פי חוק. גם אם עורך הדין בוחר לסיים בפשרה, הוא יכול להצליח להשיג באופן מדויק את כל הרכיבים הרלוונטיים עבור הלקוח.

במקרה שעורך דין טוב ניצב בסיטואציה שבה מצפים ממנו להתפשר, באופן שהלקוח לא יקבל את כל מה שמגיע לו, מחובתו להסביר לצד השני מהו הסיכון שהוא לוקח אם יבחר להגיע לבית המשפט. כך, למשל: עלויות נוספות בגין ריביות והצמדות, תשלומים לעורך דין, הוצאות משפט; וכמובן, הסיכון כי תוצאת המשפט תהיה גרועה יותר עבורו. 

הרצון לסיים את ההתדיינות המשפטית בפשרה רלוונטי רק כאשר ההליך פועל לטובת הלקוחות שאותם מייצג עורך הדין נאמנה. אין להתייחס למושג פשרה בגדר "פשוטו כמשמעו". למעשה, פשרה מאפשרת לחברת הביטוח לייעל את הדיונים, להימנע מהגעה לבית המשפט, מהוצאות מיותרות ומפגיעה בשמה הטוב.

מהו ההיגיון מאחורי הרצון של חברות הביטוח להתפשר?

המציאות מלמדת, כי בתהליך של התדיינות לקראת פשרה, חברות הביטוח יציגו בדרך כלל את הגבול שלהן "בשלבים". בנקודה זו, בא לידי ביטוי היתרון שיש לעורך דין שעבד בעבר בחברות ביטוח. 
קיימת אמנם גישה לפיה לא כדאי לחשוף את כל הקלפים בתחילת הדרך, אבל לעורך דין טוב אין מה להפסיד, כי אין לו מה להסתיר. בסופו של יום, רוב חברות הביטוח יעדיפו לסיים את המחלוקת בהסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. 

לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד 

רבים חושבים בטעות כי לחברת הביטוח "אין מה להפסיד" וכי יש לחברת הביטוח "גב כלכלי" משמעותי וכי לא אכפת לה למשוך את ההליך, בניסיון "לשבור" את התובע. בפועל, לא כך הוא הדבר. האמת רחוקה מכך שנות אור. למעשה, לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד, לרוב אף יותר מאשר ללקוח.

ניהול סיכונים

חשוב להבין, כי ערכו של תיק מחושב לפי הסיכון שאותו לוקחת חברת הביטוח, מבחינת הפיצוי שמגיע בתיק לפי הפסיקה, לפי החוק ולפי נתוני התיק. 
חברת הביטוח יודעת מהו הסיכון המקסימלי שהיא מוכנה לקחת, בהתחשב בכל ההוצאות, שהתובעים בדרך כלל אינם מודעים להן.

עורך דין בעל עבר מקצועי בחברת ביטוח, יודע מהו גובה הסיכון ומהו הגבול עבור חברת הביטוח. הוא יוכל להתייחס לכך בניהול משא ומתן. 

כך, למשל: משרד הח"מ ייצג לאחרונה תובע בתיק סיעוד, מחוץ לכותלי בית המשפט, והצליח להשיג עבורו 100% תשלום פוליסה מלאה, לרבות תשלומים רטרואקטיביים, החזרי פרמיות לתקופה המדוברת, ריבית והוצאות. במקרה זה, חברת הביטוח ביקשה להכיר בפגיעה רק מיום מסוים, אך התובע הצליח להוכיח כי על חברת הביטוח לשלם החזרי פרמיה על שנתיים אחורה לתקופת הביטוח.

תדמית

אחד הדברים החשובים ביותר עבור חברת הביטוח הוא השם הטוב שלה. לכן, יש לחברת הביטוח אינטרס ברור לסיים את המחלוקת מבלי שיהיו בעקבות המחלוקת החלטות של בית המשפט. 

זמן

פשרה מהירה באופן משמעותי מהליך ממושך בביהמ"ש. הפשרה חוסכת לחברת הביטוח זמן יקר, שמתבטא כמובן בחיסכון כלכלי, מאחר שחברת הביטוח נושאת בכל התשלומים. לכן, לחברת הביטוח משתלם יותר לחסוך זמן, גם אם המשמעות היא תשלום גבוה יותר ללקוח.

כך, לדוגמה: תיק נכות מסתיים בדרך כלל כעבור שלוש שנים או ארבע שנים, אך עורך דין בעל ניסיון אישי יוכל לקצר משמעותית את ההליך ולסיים את התיק תוך כשנה. 
זוהי דרך ל-100% הצלחה!

לסיכום: מעבר ליכולות המקצועיות, ההצלחה בתביעות פיצויים מול חברות הביטוח, תלויה גם- ובעיקר בערך המוסף של עורך הדין. לכן, חשוב שכל עורך דין ימצא את הכישורים המאפיינים ומבדילים אותו ואת ה"רוח" הדוחפת אותו וממלאת את מפרשיו. הרוח האמורה מביאה את ההצלחה.  

* עו"ד ליאת חמו מתמחה בדיני נזיקין, ביטוח לאומי ותביעות ביטוח.

** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

מטופלים רבים נופלים קורבן לרשלנות רפואית, אך אינם מודעים לזכויותיהם – ולא מקבלים פיצוי. כיצד מומלץ לפעול במקרים כאלה? מדריך מקיף

רשלנות רפואית – אנו שומעים את המונח הזה פעמים רבות בתקשורת; ולא תמיד מודעים לעובדה שאולי נפלנו בעצמנו קורבן לרשלנות רפואית. כדי לדעת אם יש לכם עילה לתביעה ברשלנות רפואית, מומלץ בחום כי תקראו את המאמר הבא.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נקבעת ביחס לפעולה שרופא סביר היה עושה/ לא עושה. 

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה

באיזה תחומים מקובל לתבוע ברשלנות רפואית?

קיימים מספר תחומים, בהם הגשת תביעות נחשבת שכיחה – בתחום הרשלנות הרפואית. כך, בין היתר: תביעות בגין נזקים שנגרמו למנותח במהלך ניתוח או בעקבות ניתוח; רשלנות רפואית בהריון ולידה. לצד אלה, רשלנות רפואית נוגעת למעשה לכל סוגי הטיפולים – לרבות אבחון ומתן מידע למטופל, בכל ענף רפואי.

יש להוכיח קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל

מהם התנאים שצריכים להתקיים, כדי שטיפול ייחשב רשלנות רפואית?

על פי החוק, נדרש כי ארבעה תנאים יתקיימו, כדי שטיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית:

– קיום חובת זהירות

– הפרת חובת הזהירות

– נגרם נזק לחולה או למטופל

– יש קשר ישיר בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות

האם רק רופא עלול להתרשל?

רשלנות רפואית מתייחסת לכל הצוות הרפואי – ולאו דווקא לרופא המטפל. רשלנות רפואית כוללת רשלנות מצד אחיות, צוות סניטרי, טכנאים וכל עובד שמגיש למטופל טיפול כלשהו, סיוע רפואי או בדיקה. ניתן לתבוע את המוסד הרפואי בו קיבלתם טיפול (למשל: קופת החולים או בית חולים). זאת, לצד תביעה של אנשי צוות ספציפיים.

כל טיפול רפואי, אבחון רפואי או מתן סיוע נקבע על פי סטנדרטים מקובלים בשירותי הבריאות – ונשען על נורמות הקיימות בקהילה הרפואית, בספרות מקצועית ובקווים מנחים בנוגע לטיפול המדובר. 

אם הטיפול אינו עומד בסטנדרטים אלה – ייחשב השירות לרשלנות רפואית. כלומר: כל מי שפועל בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בזמן הטיפול, או לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול, יסתכן בתביעה בגין רשלנות רפואית. 

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות

מה נקבע בחוק?

בדין הישראלי קיימים מספר חוקים, הנוגעים לרשלנות רפואית. בין החוקים: פקודת הרופאים (1976), חוק זכויות החולה (1996), פקודת הרופאים (1981), חוק הפסיכולוגים (1977), חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994) והנוסח החדש של פקודת נזיקין.

מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות. יחד עם זאת – במקרה בו נפטר אדם, בעקבות טיפול רפואי שקיבל, יכולים קרוביו להגיש במקביל תלונה לנציב קובלנות במשרד הבריאות, והן תביעה פלילית בבית משפט. 

בתביעות אזרחיות, המוסד הרפואי נדרש על ידי התובע לשלם פיצוי כספי בגין נזק (או נזקים) – שנגרמו עקב רשלנות רפואית של הרופא ו/או הצוות הרפואי, ממנו קיבל את הטיפול. התביעות מבוססות על דיני הנזיקין.

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות

מה נדרש אפוא מהתובע?

חובת ההוכחה של רשלנות רפואית חלה על התובע. עליו להוכיח את הנזקים הגופניים שנגרמו לו ואת הקשר הסיבתי והישיר, בין הנזקים שספג לבין מעשה הרשלנות. 

קשה להוכיח זאת, בעיקר בשל "קשר שתיקה" הקיים בין רופאים, המתבקשים למסור חוות דעת רפואית. הדרך לעקוף מכשול זה היא באמצעות פנייה למומחים, גם מחוץ לגבולות המדינה; וליווי של עורך דין שעוסק בדיני נזיקין, עם התמחות ברשלנות רפואית.

דוגמאות לעילות תביעה עקב רשלנות רפואית – איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות

אילו תחומים קיימים ברשלנות רפואית?

כאמור, תיתכן קשת רחבה של מחדלים, בכל ענפי הרפואה. בכל מקום בו הופרה חובת הזהירות, המוטלת על הצוות הרפואי, באופן שנגרמו נזקי גוף או נפש – ניתן לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית (נזקים בנפש קשים יותר להוכחה). 

להלן מספר דוגמאות לעילות תביעה, עקב רשלנות רפואית: איחור בגילוי אבחון מחלה; טעויות בניתוח; ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה של החולה; טעויות במתן תרופות; הפסקת מתן תרופות – ללא מתן טיפול חלופי או תרופות אחרות; אי מתן הסבר למטופל, בנוגע לטיפול מסוים או מתן הסבר חלקי או לקוי, בכל הנוגע למשמעות הטיפול שיקבל וההשלכות האפשריות של טיפול זה וכו'.

תחומים נוספים, העשויים להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, נוגעים לקשר הרציף של מטופל ורופא. כך, למשל: מחובתו של הרופא להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מסוימות, בהגיעו לגיל מסוים (למשל: בדיקת ממוגרפיה לנשים, החל מגיל 50; ובדיקת סרטן הערמונית לגברים, בגיל זה). כמו כן, על הרופא לבחון את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל, כדי לוודא שאין קשר בין תלונת המטופל לבין מחלות גנטיות אפשריות.

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'

כיצד ניתן לקבל את התיק הרפואי?

על פי חוק זכויות החולה, זכותו של כל אדם לקבל מהמוסד הרפואי את צילום התיק הרפואי שלו – כולל העתקים של כל טיפול, צילום, הדמיה וכו'.

נושא חשוב נוסף הוא סעיף ההתיישנות, הקיים בפקודת הנזיקין. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה, בגין רשלנות רפואית – עד שבע שנים מהמועד בו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני. 

קיים היוצא מהכלל בנוגע להתיישנות: תביעות רשלנות רפואית, בהן התובע קטין. במקרים אלה, נספרות שבע שנות ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שבאפשרותו להגיש את התביעה עד לגיל 25. אותו דין חל גם על חולי נפש, שיוכלו להגיש תביעה לרשלנות רפואית רק מהרגע בו יוכרו ככשירים נפשית להגשת התביעה, או שימונה להם אפוטרופוס שיפעל בשמם.

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים ועוד

מה התובע עשוי לקבל?

גובה הפיצויים אינו אחיד – ונקבע על סמך פרמטרים רבים. כך, למשל: מהי חומרת הנזק שנגרם למטופל; מה שיעור הנכות; חישוב נזקים מצטברים (למשל: הפסד השתכרות בהווה ואף בעתיד); האם יש צורך בסיוע סיעודי – או יהיה צורך בעתיד; האם התובע הפסיד תנאים סוציאליים כלשהם או פנסיה; האם התובע נדרש לדיור מיוחד, אמצעי ניידות, הוצאות רפואיות ועוד.

כמו כן, מתייחס הפיצוי לנזקים שאינם ממוניים: עוגמת נפש וסבל, קיצור תוחלת החיים וכו'. 

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי

מה יש לעשות בפועל?

חשוב לשמור את כל התיעוד הרפואי שלכם – כולל בדיקות וטיפולים, קבלת סיוע, אשפוזים; וכל תיעוד נוסף, שיסייע להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות הרפואית לבין המצב הנוכחי. כמו כן, כאמור: אתם זכאים לדרוש מהמוסד הרפואי כל תיעוד רפואי שנוגע לכם.
כמו כן, נדרשת חוות דעת של רופא מומחה, שיוכיח את הקשר הישיר בין מתן הטיפול לבין הנזק שנגרם.

על אף המשוכות הקיימות, בתי המשפט פועלים בכובד ראש, בנוגע לתביעות בגין רשלנות רפואית (לרבות נפשית), העלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים, בחדר ניתוח, בקופת חולים או במעבדה. ביהמ"ש זוכר כי מדובר בגופו של התובע, חייו, בריאותו ועתידו.

לסיכום: אם אתם מרגישים כי קיבלתם טיפול רשלני – זכרו כי יש לכם זכויות – המתבססות, בין היתר, על חוק זכויות החולה. הדברים נלמדים גם מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 2) בו נאמר: "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם, באשר הוא אדם"; וגם: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו, על גופו ועל חייו".

 

* השתתפה בהכנת הכתבה: ליאור ירדן, כתבת זאפ משפטי

פציעה בתאונת דרכים עלולה לשנות את חיי הנפגע מהקצה אל הקצה. נפגעים רבים בתאונות דרכים אינם מודעים לזכויות הרבות המגיעות להם. מדריך מיצוי זכויות

נפגעתם בתאונת דרכים? ניצבים בפניכם שיקום גופני ממושך והתאוששות רגשית. חשוב שתדעו כי אתם זכאים גם לפיצוי כספי.

בתאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח מי אחראי לתאונה. די בהוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה

מהו הפיצוי המגיע למי שנפגע בתאונת דרכים?

מדובר בפיצוי לא מבוטל, המעוגן בחוק. בשנת 1975 (תשל"ה) נחקק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק קובע זכאות של נפגעי תאונות דרכים ובני משפחתם לפיצוי הולם, בתעריף שנקבע בהתאם לנזק שנגרם ולחומרת הפציעה.

בשונה מתביעות נזיקין, העוסקות בתביעות נזקי גוף, שאינן כתוצאה מתאונת דרכים (למשל: תאונת עבודה, נפילה במקום ציבורי) בהן חלה על הנפגע חובת הוכחת הקשר הישיר בין הפציעה לתאונה – הרי שבתאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין צורך להוכיח מי אחראי לתאונה. די בהוכחת נזקי הגוף שנגרמו לתובע עקב התאונה; הפציעה כשלעצמה מהווה עילה מספקת לתביעת הגורם המבטח.

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ההגדרה חלה על "תאונה שאירעה בזמן נסיעה, במהלך תיקון הרכב, חניה, דחיפת הרכב או גרירתו"

איך תוגדר תאונת דרכים?

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ההגדרה חלה על "תאונה שאירעה בזמן נסיעה, במהלך תיקון הרכב, חניה, דחיפת הרכב או גרירתו". כאמור, תביעה לפיצויים יכולה להתבצע באופן מיידי וללא הצורך בהוכחת האחראי לתאונה.

כאשר מדובר בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה (בדרך לעבודה, חזרה ממנה או בזמן העבודה), זכאי הנפגע בתאונת דרכים לקבל קצבת 'נפגע עבודה'

מהן זכויות נפגע בתאונת דרכים?

אדם שנפגע זכאי לקבלת פיצויים ממספר מקורות:

• הגורם המבטח: הכוונה היא לחברת הביטוח בה מבוטח הרכב. בפוליסה קיים כיסוי ביטוח 'חובה'.  במקרה זה, זכאי הנהג ו/או כל נוסע ברכב לקבל פיצויים מחברת הביטוח. במקרה שאין ביטוח כזה, הנוסעים שנפגעו בתאונה זכאים לפיצוי מהקרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, גוף בשם 'קרנית'. (מצב משפטי במקרה שאין פוליסת ביטוח יפורט בהמשך המאמר). 

• המדינה: תשלום הפיצוי מתבצע באמצעות המוסד לביטוח לאומי. אם אדם נפגע בתאונת דרכים שגרמה לו לנכות ואינו מסוגל לשוב לעבודה לתקופה העולה על 91 ימים,  הוא יהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית, קצבה הקבועה בתקנות. 

כאשר מדובר בתאונת דרכים המהווה תאונת עבודה (בדרך לעבודה, חזרה ממנה או בזמן העבודה), זכאי הנפגע בתאונת דרכים לקבל קצבת 'נפגע עבודה', קצבה שנקבעת בהתאם לגובה השכר שהרוויח טרם מועד התאונה ובשני שלבי תביעה – דמי פגיעה עבור היעדרות מעבודה עד 91 ימים בחישוב של 75% משכרו הרבע שנתי טרם מועד התאונה. וכן בהתאם לדרגת הנכות שקבעה לו הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי אשר תחייב בהליך האזרחי בתביעה נגד חברת הביטוח.  

חברת הביטוח בה מבוטח רכבו של הנפגע מפצה את המבוטח בסכום כספי, בהתאם לחומרת פציעתו  ובהתאם לחוות הדעת של הוועדה הרפואית בביטוח לאומי שקבעה את הנכות, בהתאם לנכות שנגרמה לנפגע; ההשלכות של הפציעה, כגון: פגיעה ביכולת להשתכר, עקב אובדן כושר עבודה, כאב וסבל-עוגמת נפש של הנפגע (גם במקרה זה – יש זכאות לקבלת פיצוי כספי), הוצאות רפואיות והחזר נסיעות השתתפות בעזרת צד ג' ועוד.

ישנן זכויות שבאות לידי ביטוי במספר הקלות והטבות, בנוסף לכספים אותם יקבל הנפגע בתאונת דרכים. כך, למשל: כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כולל תשלום אגרה; סיוע בהנגשת מקום המגורים של הנפגע בהתאם למצבו ועוד

איזה זכויות נוספות קיימות בביטוח הלאומי?

ישנן זכויות שאינן באות לידי ביטוי בפיצוי כספי, אלא במספר הקלות והטבות, בנוסף לכספים אותם יקבל הנפגע בתאונת דרכים. כך, למשל: כיסוי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, כולל תשלום אגרה; סיוע בהנגשת מקום המגורים של הנפגע בהתאם למצבו (למשל: התקנת מעלית, הרחבת הפתח, לצורך מעבר כיסא גלגלים וכו'). הסיוע בא לידי ביטוי במימון ההוצאות הנדרשות לביצוע השינויים במבנה המגורים.

ניתן לראות כי המוסד לביטוח לאומי הוא הגורם העיקרי והחשוב ביותר לנפגעי תאונות דרכים, העוסק במתן פיצויים בגין הפסדי שכר עקב התאונה והשלכותיה על הנפגע, קבלת טיפול רפואי, התאמת דיור, הוצאות ניוד וכן עוגמת נפש ועזרת הזולת.

גם אם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה ואפילו אם לנפגע לא היה כיסוי ביטוחי הולם – עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצבים אלה, עוברת התביעה לארגון "קרנית"

מהו המצב המשפטי בתאונת "פגע וברח" או כאשר אין פוליסת ביטוח?

גם אם זהות הנהג הפוגע אינה ידועה ואפילו אם לנפגע לא היה כיסוי ביטוחי הולם – עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצבים אלה, עוברת התביעה לארגון "קרנית" – ארגון שהוא תאגיד ציבורי, שהוקם במיוחד במטרה להבטיח פיצויים לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גופני ו/או נפשי, אך אינו יכול לתבוע חברת ביטוח.

הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים מבלי שיידרש לשלם דמי השתתפות עצמית. הזכויות כוללות אשפוז, רכישת מכשירי עזר רפואיים ו/או תרופות, קבלת סיוע סיעודי בבית וכו'

האם קיימות זכויות נוספות שחשוב להכיר?

לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הזכויות אינן ניתנות רק ע"י הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. למעשה, יש מגוון זכויות – לא כולן כספיות – שמגיעות לנפגע.
כך, למשל: זכויות הניתנות בקופת חולים, בה מבוטח הנפגע. 

הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים מבלי שיידרש לשלם דמי השתתפות עצמית. הזכויות כוללות אשפוז, רכישת מכשירי עזר רפואיים ו/או תרופות, קבלת סיוע סיעודי בבית וכו'. 
הנפגע זכאי לקבל את כל הטיפולים ללא עלות. טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות – וקופת חולים דורשת תשלום עבורם – ישולמו על ידי חברת הביטוח; או על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לסיכום: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שנחקק בשנת 1975, מהווה בהחלט חוק פורץ דרך, בעיקר בשל העובדה שהנפגע אינו נדרש להוכיח את אחריות הנהג השני לתאונה; או כל קשר אחר, בין הנזק שנגרם לו לבין התאונה. משמעות הדבר היא שגם אם הנפגע הוא זה שאחראי לתאונת הדרכים, עדיין הוא יהיה זכאי לקבל פיצויים מהמדינה.

מומלץ וחשוב לכל אדם, שנפגע בתאונת דרכים, להכיר את כל הזכויות המגיעות לו (זכויות כספיות או הקלות והטבות שונות) ולנצל אותן באופן מלא, במיוחד אם מדובר בפגיעה שמשנה לחלוטין את חייו, כפי שהיו לפני הפציעה; משבשת את יכולת ההשתכרות שלו; ואף עלולה לפגוע בעתידו הכלכלי. כדי להכיר לעומק את מלוא הזכויות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני ביטוח לאומי, בעל ניסיון בייצוג נפגעי תאונות דרכים.